אלייזה

אלייזה (ELIZA) היא תוכנית מחשב משנת 1966 שכתב ג'וזף וייצנבאום. היא נועדה כפרודיה על שיטת הטיפול של קרל רוג'רס (פסיכותרפיה - טיפול בדיבור). התוכנית קיימה דיאלוג על ידי הפיכת הצהרות של המשתמש לשאלות שמוחזרות אליו. למשל: לתגובה "כואב לי הראש" הופיעה שאלה כמו "למה אתה אומר שכואב לך הראש?" ול"אמי שונאת אותי" הופיעה שאלה כמו "מי עוד במשפחתך שונא אותך?".

אלייזה עבדה בזיהוי תבניות פשוטות ובהחלפת מילת-מפתח (מילת-מפתח = מילה חשובה שמשנה את התגובה) בתוך מאגר תגובות. היא לא הבינה את משמעות הדברים, אבל הייתה כל כך משכנעת שהאנשים תיארו תגובות רגשיות חזקות אליה. זאת בגלל הנטייה של בני אדם להעניק משמעות למילים, גם כשהמחשב לא מעניק אותה.

בשנת 1966 מחשוב אינטראקטיבי באמצעות מסוף היה חדש. זה קרה לפני המחשב האישי בעשרים שנה ושלושים שנים לפני מערכות עיבוד שפה מודרניות כמו מנועי חיפוש חכמים או עוזרות תוכנה. גם היום אלייזה מצליחה לעיתים ליצור רושם של הבנה, על אף שהתגובות שלה פחות שימושיות ממערכות מאוחרות יותר.

וייצנבאום נבהל מהתגובות הציבוריות וכתב את הספר Computer Power and Human Reason: From Judgment to Calculation, שבו טען שיש למחשבים מגבלות מוסריות ותפקודיות. שם התוכנית מגיע מדמותו של אלייזה דוליטל ממחזהו של ג'. ב. שו.

המשורר דוד אבידן פרסם ספר שבו מופיעות שמונה שיחות עם "אלייזה". לפי עדויות, השיחות באות מתוך עריכה שנעשתה על ידי המשורר, ולא משקפות במדויק את יכולת התוכנית המקורית.

אלייזה היא תוכנית מחשב משנת 1966. כתב אותה ג'וזף וייצנבאום. היא חיקתה שיחה של מטפל. מטפל = אדם שעוזר לאנשים לדבר על רגשות.

אלייזה הפכה אמירות לשאלות. לדוגמה: אם כתבת "כואב לי הראש" היא שאלה "למה אתה אומר שכואב לך הראש?". אם כתבת "אמי שונאת אותי" היא שאלה "מי עוד במשפחה שונא אותך?".

התוכנית חיפשה מילים חשובות והחליפה חלקים בתגובה מוכנה. היא לא הבינה כמו אדם. אנשים עדיין דיברו אליה ושרו לה רגשות. זה הדאג את היוצר, והוא כתב ספר על מגבלות מחשבים.

שמה של אלייזה הגיע מדמות בשם אלייזה דוליטל. המשורר דוד אבידן פרסם שמונה שיחות עם אלייזה, אחרי שעיבד אותן מעט.