אלים כתוניים

במיתולוגיה היוונית, האלים הכתוניים (כתון, "אדמה") קשורים לאדמה ולתת־האדמה. הם שולטים על פריון, חיים, מוות ושינויים טבעיים כמו עונות השנה, פריחה וקמילה.

הכתונים קדומים יותר מהאלים האולימפיים. הפולחן שלהם (פולחן, טקס דתי) מלווה במתכונת מסתורית. הטקסים נערכו לעתים במערות ובניקקים, שמוחשבו כניסות לעולם התחתון. בפולחן היו טקסים של התיחדות עם האל ולעיתים פרקטיקות שנועדו לעורר יראה.

פולחנים אלו היו חשובים במיוחד באזורים חקלאיים. בתקופות פרה־היסטוריות התבלטה דמות האלה, "אמא אדמה" גאיה, שריבתה ויצרה חיים. שלפעמים הופיע בן זוג שהפרה אותה; הוא נפל או מת ואז חזר להתחדש, זה סימל את מעגל החיים והמוות.

מאוחר יותר דתות חדשות בחלקים שונים של יוון הדגישו אלוהות זכרית יותר. כך נוצרה בסופו של דבר המשפחה האלוהית של האלים האולימפיים.

החלוקה בין כתוני לאולימפי שנויה במחלוקת בקרב חוקרים. יש הטוענים שאין הוכחות ארכאולוגיות חותכות להבחנה הברורה. אחרים מדגישים שהאלים והפולחנים יכלו לשלב מאפיינים משני הסוגים בו־זמנית. חוקרים מסוימים מזהירים שלא ליצור דיכוטומיה שמציגה סוג אחד כנורמלי והשני כסוטה. סקוט סקוליון, התומך בהפרדה, טוען שהמבחנים שימושיים כל עוד אינם מניחים הבחנה מוחלטת.

האלים הכתוניים הם אלים שקשורים לאדמה. כתון פירושו "אדמה".

הם קשורים לפריחה, פריון, חיים וגם למוות. הם גם קשורים לעונות השנה.

האנשים קיימו טקסים מסתוריים במערות. מערות נחשבו כשער אל האדמה.

בזמנים קדומים דמות מרכזית בפולחן הייתה אמא אדמה, גאיה. היה לה לפעמים בן זוג שעזר לה להפרות. לפעמים בן הזוג מת ואז נולד מחדש. זה הראה את מחזור החיים.

לאחר מכן הגיעו דתות חדשות שהדגישו אלים זכריים. כך צמחו גם האלים האולימפיים.

חוקרים לא מסכימים אם נכון להפריד בין כתוניים לאולימפיים. יש מי שאומר שהם יכולים להתערבב.