אליס ווקר

אליס מלסניור טלולאה-קייט ווקר נולדה ב-9 בפברואר 1944. היא סופרת אפרו-אמריקאית, פמיניסטית (תומכת בזכויות הנשים) ופעילה חברתית. היא זכתה בפרס פוליצר, פרס ספרות אמריקאי חשוב. בשנים האחרונות נטענו כלפיה גם דעות אנטישמיות.

ווקר נולדה באיטונטון, ג'ורג'יה, במשפחה חקלאית. התחילה ללמוד בבית ספר בגיל ארבע. כשהייתה בת שמונה נפצעה בעינה הימנית בתקרית משפחתית, ולא קיבלה טיפול מיידי בגלל העדר תחבורה, מה שגרם לעיוורון בעין זו. אחרי הפציעה החלה לקרוא ולכתוב יותר. צלקת הוסרה חלקית בגיל 14.

למדה בתיכון לשחורים בעיר וב-1961 קיבלה מלגת לימודים מלאה לספלמן קולג'. גם קיבלה מלגה לשנה אחת ב-Sarah Lawrence בניו יורק, ושם ביקרה במזרח אפריקה. במהלך שנתה האחרונה בקולג' נכנסה להריון ועברה הפלה; החוויה והמצוקות הנפשיות שאחריה השפיעו על שירי האוסף הראשון שלה, Once (1968). סיימה תואר ראשון ב-1965.

עם סיום הלימודים עבדה במחלקת רווחה בניו יורק וחזרה לדרום כדי לעבוד בקרן ההגנה המשפטית בג'קסון, מיסיסיפי. שימשה גם ככתבת אורחת באוניברסיטת ג'קסון סטייט ובמכללת טוגלו.

הרומן הראשון שלה, The Third Life of Grange Copeland, יצא ב-1970. ב-1976 פרסמה את Meridian. ב-1982 יצא לאור הרומן המפורסם ביותר שלה, The Color Purple (הצבע ארגמן). הספר זכה בפרס פוליצר, הפך לסרט ב-1985 בבימויו של סטיבן ספילברג עם אופרה ווינפרי ווואופי גולדברג, ובהמשך גם למחזמר מוצלח בברודוויי.

בשנת 2000 פרסמה אוסף סיפורים על חייה בשם The Way Forward with a Broken Heart. ב-2007 תרמה את הארכיון שלה לאוניברסיטת אמורי. ב-2013 הוציאה ספר עיון וספר שירה חדשים.

ווקר פגשה את מרטין לותר קינג כסטודנטית. בעקבותיו חזרה לדרום כדי לפעול לתנועת זכויות האזרח. השתתפה במצעד לוושינגטון ב-1963 והתנדבה לרישום מצביעים בג'ורג'יה ובמיסיסיפי. ב-8 במרץ 2003 נעצרה בהפגנה נגד מלחמת עיראק ליד הבית הלבן.

ווקר טבעה את המונח "וומניזם" (womanism) בשנת 1979. המונח מתאר פמיניזם של נשים צבעוניות, המתמקד בהצטלבות של דיכוי על רקע גזע, מעמד ומגדר. היא הרחיבה את הרעיון בספר In Search of Our Mothers' Gardens משנת 1983.

ווקר תמכה בליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחופש. היא ראתה תנועות לשלום וצדק כדרך לשמר כוח רוחני להיאבק בעוולות חברתיות.

ב-1967 נישאה למלווין רוזנמן לוונטל, עורך דין לזכויות אזרח. הם היו אחד מהזוגות הבין-גזעיים הראשונים שנישאו כדין במיסיסיפי ועמדו מול איומים וגזענות, כולל התעמרות של קבוצות כמו הקו קלוקס קלאן. לבני הזוג נולדה בת, רבקה, ב-1969. הם התגרשו ב-1976. רבקה ווקר היא סופרת וחוקרת פמיניסטית.

בסוף שנות ה-70 עברה צפונה לקליפורניה. ב-1984 ייסדה יחד עם הסופר רוברט אלן את הוצאת Wild Tree Press. ב-1994 הוסיפה לשמה את "טלולה קייט" לכבוד אמה וסבתה, ואמהּ היתה בעלת שורשים צ'ירוקי. בשנות ה-90 הצהירה על מערכת רומנטית עם הזמרת-יוצרת טרייסי צ'פמן.

ווקר כתבה רומנים, סיפורים קצרים, שירה ומאמרים. רבים מכתביה עוסקים במאבקם של אפרו-אמריקאים, ובמיוחד בנשים שחורות, מול גזענות וסקסיזם. היא גם כתבה על אקולוגיה, זכויות בעלי חיים וזכויות אדם.

זכתה בפרס פוליצר על The Color Purple, ובפרסים נוספים כמו פרס או. הנרי.

ב-2009 ביקרה בעזה עם פעיליות כדי למחות נגד מדיניות ישראל ברצועה. השוותה את הכיבוש ל"אפרטהייד"; אפרטהייד הוא משטר הפרדה גזעית דרקוני שהיה בדרום אפריקה. ב-2012 סירבה לאשר תרגום מחודש לעברית של The Color Purple וטענה כי ישראל אחראית לאפרטהייד ולרדיפות. תמכה בחרם אקדמי ותרבותי על ישראל, וקראה לאמנים להימנע מביקורים.

בשנת 2013 המליצה בראיון על ספרו של דייוויד אייק, סופר שתומך בתאוריות קשר (רעיונות קונספירציה). ספריו של אייק כוללים תיאורים אנטישמיים, כמו תיאור של יהודים כ"ישויות דמויות זוחלים". ב-2017 פרסמה בבלוג שיר שהתבטא בשאלות קשות לגבי התלמוד, והוצג כמתבטא באופן אנטישמי. ב-2018 הציעה שוב ספר של אייק שמטיל ספק בשואה. ווקר טענה שאיננה אנטישמית והגנה על זכותו של אייק להביע דעותיו. סופרים אחרים, כמו רוקסן גיי ושריל סטרייד, הביעו ביקורת רבה או חרטה על קיומו של שיתוף הפעולה עמה בעקבות דברים אלה.

אליס ווקר נולדה ב-9 בפברואר 1944. היא כתבה ספרים, שירים וסיפורים. היא זכתה בפרס גדול על ספרה The Color Purple.

ווקר גדלה בעיירה חקלאית בג'ורג'יה. כשהייתה קטנה נפצעה בעין. היא לא קיבלה טיפול מיד והעין נפגעה לצמיתות. אחרי זה היא קראה וכתבה הרבה.

למדה בקולג' ספלמן וקיבלה מלגה. בילדותה ובנעוריה חוותה דברים שקיבלו מקום בשירים שלה.

כתבה רומנים ושירים. The Color Purple יצא ב-1982. ספר זה זכה בפרס גדול והפך לסרט ב-1985. אופרה ווינפרי ושחקניות ידועות השתתפו בסרט.

ווקר פגשה את מרטין לותר קינג כשהייתה צעירה. היא השתתפה במצעד חשוב ב-1963 ועזרה לרשום אנשים להצביע. ב-2003 נעצרה בהפגנה נגד מלחמה.

ווקר יצרה את המילה "וומניזם". זה אומר פמיניזם שמתמקד בנשים צבעוניות.

היא תמכה בארגונים שעובדים למען שלום.

ב-1967 נישאה לעורך דין לזכויות אזרח. זו הייתה אחת הנישואים הבין-גזעיים הראשונות במיסיסיפי. ב-1969 נולדה לה בת, רבקה. בני הזוג נפרדו ב-1976. מאוחר יותר עברה לקליפורניה ושינתה קצת את שמה כדי לכבד את משפחתה.

ווקר כתבה על חיי שחורות אמריקאיות ונשים. היא דיברה על כוח הנשים והעלאת זיכרון ותרבות.

ב-2009 ביקרה בעזה והתלוננה על מדיניות ישראל. היא תמכה בחרם, כלומר בקשה שאנשים יפסיקו לשתף פעולה עם ארגונים ותיירים במדינה.

כמה פעמים ווקר המליצה על כותב ששולט בתאוריות קשר. אנשים אמרו שהוא אומר דברים נוראיים על יהודים. ב-2017 פרסמה פוסטים שעליהם הוטחה ביקורת רבה. היא אמרה שהיא לא אנטישמית, אבל רבים מתחו עליה ביקורת ונרתעו לשתף אתה פעולה.