אליצין

אליצין היא תרכובת אורגנית שנותנת לשום את ריחו וחריפותו.

המולקולה נוצרת כששיני שום נכתשות. הכתישה מפעילה תגובה בין אליאין (מרכיב לא פעיל בשום) לבין אנזים שנקרא אלינאז (אנזים = חלבון שמאיץ תגובות כימיות).

אליצין היא מולקולה ריאקטיבית שמגיבה במהירות עם סביבתה. מיוחסים לה תכונות נגד מחלות שונות, למשל טרשת עורקים (היצרות והסתיידות של כלי דם) וזיהומים חיידקיים. תוארו לה יכולות להמיס שומנים, לפעול כחומר נוגד חמצון (נלחם ברדיקלים חופשיים) ולפגוע בדפנות תאים. יחד עם זאת, אין הוכחה קלינית ברורה ליעילותה כטיפול רפואי.

דוד מירלמן ומאיר וילצ'ק מהמכון ויצמן גילו שהאליצין מנטרל שני אנזימים חשובים: ציסטאין פרוטאינז ואלכוהול דהידרוגנז. אנזימים אלה נחוצים לתהליכים בחיידקים, פטריות ונגיפים, ונטרולם מפחית את יכולתם לשרוד ולהתפתח. ממצא זה מעורר תקווה לשימוש עתידי נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

בנוסף, האליצין משמש כנוגד חמצון, אך היא לא יציבה: היא מתפרקת מהר אם משאירים אותה, נהרסת בבישול או באידוי, וגם מתפרקת במהירות בתוך הגוף. כיום נערכים מחקרים על השימוש בה מול גידולים ממאירים וטרשת עורקים.

אליצין נותנת לשום את הריח והטעם החריף.

היא נוצרה כשכותשים שן שום. זה קורה כשהאליאין נפגש עם אנזים. אליאין = חומר בשום. אנזים = חלבון שעוזר לתהליכים בתאים.

האליצין חזקה ופעילה. יש שאומרים שהיא עוזרת נגד זיהומים ומחלות כמו טרשת עורקים. טרשת עורקים = בעיה בכלי הדם.

מדענים גילו שהיא עוצרת שני אנזימים שחיוניים לחיידקים, פטריות ונגיפים. כשזה קורה הם לא יכולים לגדול. לכן האליצין עשויה לעזור לעצור זיהומים. אך עדיין לא הוכח שהיא תרופה בטוחה לאנשים.

היא לא יציבה. מבשלים את השום והאליצין נעלמת. גם בגוף היא מתפרקת מהר. חוקרים בוחנים אותה גם נגד סרטן ומחלות כלי דם.