אלכסנדר בורודין

אלכסנדר פורפירייביץ׳ בורודין נולד בסנקט פטרבורג ב־12 בנובמבר 1833. הוא היה בנו הלא־חוקי של אציל גאורגי ואישה רוסייה. האציל רשם אותו בשם של אחד מעבדיו, פורפירי בורודין.

למרות הקשיים, קיבל חינוך טוב. הוא למד לנגן בפסנתר, חליל צד וצ׳לו אצל מורים פרטיים.

בגיל 16 התקבל לאקדמיה הרפואית הכירורגית וסיים ב־1856. הוא למד תחומים רבים, אך התמחה בכימיה אורגנית, כלומר בכימיה שעוסקת בחומרים המכילים פחמן.

אחרי לימודיו עבד כרופא בבית חולים צבאי. בין 1859 ל־1862 השתלם בהיידלברג בגרמניה וסיים פוסט־דוקטורט. שם הכיר מדענים כמו מנדלייב.

בשנת 1862 נתמנה לפרופסור לכימיה באקדמיה שבה למד. הוא גם סייע להקים וללמד בבית ספר רפואי לנשים.

בורודין זכה להערכה בעבודתו המדעית. הוא חקר אלדהידים ועסק בתגובות כימיות שונות, ביניהן תגובה אלדולית, תגובה שמחברת מולקולות. על תגובה מסוימת נקשר שמו בהקשר Hunsdiecker, Borodin.

בריאותו הייתה חלשה. אחרי תחלואה והתקלות בלב, מת ב־27 בפברואר 1887 במהלך נשף של האקדמיה. הוא נקבר בבית הקברות טיחווין בסנקט פטרבורג.

בורודין היה גם מלחין רומנטי חשוב במאה ה־19. רק החל ללמוד הלחנה ב־1863 אצל מילי באלאקירב. הוא נמנה עם קבוצת "החמישה", שחיפשה סגנון רוסי מקורי במוזיקה.

הסימפוניה הראשונה שלו בוצעה בידי באלאקירב ב־1869. את הסימפוניה השנייה התחיל אז והציג בבכורה ב־1877. הוא ערך את התזמור שלה ב־1879. פרנץ ליסט עזר להפיץ אותה בגרמניה.

בשנת 1869 התחיל לעבוד על האופרה הנסיך איגור. אופרה היא מחזה שבו שרים. מתוך האופרה נודעו במיוחד "המחולות הפולובציים". האופרה נותרה בלתי מושלמת במותו עקב עבודתו המדעית והקצב האיטי של הלחנתו. לאחר מותו השלימו רימסקי־קורסקוב וגלאזונוב את השלמתה ותזמורָה.

בורודין לא היה מלחין פורה, אך כתב גם פואמה סימפונית "בערבות מרכז אסיה", שתי רביעיות לכלי קשת, קטעים לפסנתר ושירים. הוא החל את הסימפוניה השלישית, וגלאזונוב השלים ותזמר חלקים ממנה לאחר מותו.

המוזיקה שלו נשארת רוסית בעיקרה, ולעיתים משלבת צליל מזרחי המזכיר את ערבות מרכז אסיה.

הר בורודין באי אלכסנדר באנטארקטיקה נקרא על שמו.

בתקופתו נודעו במיוחד הסימפוניות, "המחולות הפולובציים" מתוך הנסיך איגור, והרביעייה השנייה לכלי קשת.

אלכסנדר בורודין נולד ב־1833 בסנקט פטרבורג. אביו היה אציל, ואימו הייתה צעירה רוסייה. שמו הגיע מהאיש שרשום כהורה.

גדל ולמד נגינה בפסנתר, חליל צד וצ׳לו.

הוא למד רפואה וכימיה. כימיה אורגנית היא חקר חומרים עם פחמן. בורודין הפך לפרופסור לכימיה ועבד גם ללמד נשים רופאות.

הוא חקר חומרים חשובים וקיבל כבוד על כמה תגובות כימיות.

בורודין חלה לפעמים. הוא מת בעדינות ב־27 בפברואר 1887 ונקבר בסנקט פטרבורג.

בורודין גם הלחין מוזיקה. הוא החל ללמוד הלחנה רק ב־1863 אצל המורה מילי באלאקירב.

הוא היה חבר בקבוצה שנקראה "החמישה". הקבוצה רצתה מוזיקה רוסית מיוחדת.

הוא כתב אופרה בשם הנסיך איגור. מהאופרה ידועים במיוחד "המחולות הפולובציים". אלה קטעים שכולם אוהבים לשמוע.

הוא כתב גם סימפוניות, רביעיות מיתרים וקטעים לפסנתר. הוא הלחין לאט בגלל עבודתו הכימית. חבריו השלימו חלק מיצירותיו אחרי מותו.

הר בורודין באנטארקטיקה נקרא על שמו.