אלכסנדר זמלינסקי

אלכסנדר פון זמלינסקי (14.10.1871, וינה, 15.3.1942, לרצ'מונט, ניו יורק) היה מלחין, מנצח ומורה יהודי‑אוסטרי.

זמלינסקי למד פסנתר מגיל צעיר וניגן גם בעוגב בבית הכנסת בחגים. הוא התקבל לקונסרבטוריון בווינה ולמד שם אצל אנטון דור. בתחילת דרכו קיבל עידוד מאת יוהנס ברהמס, שהמליץ על יצירתו ותרם להכרה הראשונית.

בשנות ה‑1890 ייסד זמלינסקי את תזמורת ה"פוליהימניה" (1895). שם פגש את ארנולד שנברג, שלימים היה גם תלמידו וגם חבר קרוב. זמלינסקי לימד קונטרפונקט, טכניקה של כתיבת קווים מוזיקליים עצמאיים, והשפיע על דורות של מוזיקאים, בהם קורנגולד ומנצחים אחרים.

בשנת 1897 הוצגה אחת מהסימפוניות שלו בביצוע מקומי, וב־1900 ניצח גוסטב מאהלר על בכורת אופרתו "Es war einmal". בשנת 1899 מונה לקאפלמייסטר (מנהל מוזיקלי בתיאטרון) בתיאטרון קרל.

בשנת 1900 פגש זמלינסקי את אלמה שינדלר, שהייתה מאוחר יותר לאלמה מאהלר. היחסים ביניהם היו רומנטיים, אך אלמה ניתקה אותם ולבסוף נישאה לגוסטב מאהלר ב־1902. זמלינסקי נישא ב־1907 לאידה גוטמן; הנישואים היו קשים. לאחר מותה ב־1928 נשא לאישה ב־1930 את לואיז זאקסל, תלמידתו, ונישואים אלה היו מאושרים יותר.

זמלינסקי שימש קאפלמייסטר בפולקסאופר של וינה ובהמשך ב"דויטשה לאנדסתיאטר" בפראג (1911, 1927). שם ניצח בבכורה על היצירה "ציפייה" (Erwartung) של שנברג ב־1924. בהמשך עבד בברלין ולימד, אך עם עליית הנאצים חזר לווינה ב־1933. ב־1938 היגר לארצות הברית ושהה בניו יורק. בשל בעיות בריאות ותקפי שבץ הפסיק להלחין ומת בלארצ'מונט מדלקת ריאות.

יצירתו המפורסמת ביותר היא "הסימפוניה הלירית" (1923), בת שבעה פרקים, לסופרן ובריטון ולעתים הושוותה ל"שיר על הארץ" של מאהלר. היצירה נכתבה על פי שירים של רבינדרנאת טאגור בתרגום לגרמנית. היצירה עוררה השראה אצל אלבן ברג, שהקדיש לה חלקים מסוויטה שלו.

יצירות חשובות נוספות כוללות את הפואמה הסימפונית "בת הים" (Die Seejungfrau), סינפונייטה מאוחרת (1934), מוזיקה קאמרית כמו ארבע רביעיות מיתרים, אופרות כגון "טרגדיה פלורנטינית" (Eine Florentinische Tragödie) והבלט "ניצחון הזמן".

יצירותיו המוקדמות נושאות השפעת ברהמס, בעוד שיצירותיו המאוחרות אימצו הרמוניות מורחבות, עם השפעות וגנר ומאהלר. בניגוד לשנברג, זמלינסקי מעולם לא כתב מוזיקה אטונאלית, כלומר מוזיקה ללא מרכז טונאלי, ולא השתמש בשיטת השנים‑עשר הטונים.

כמנצח זכה להערכה מצד מלחינים ידועים, על ביצועיו הן של מוצרט והן של מוזיקה עכשווית.

אלכסנדר פון זמלינסקי נולד בוינה ב־1871 ונפטר ב־1942 בניו יורק. הוא היה מלחין, מי שכותב מוזיקה, ומנצח, מי שמנהל תזמורת.

כשהיה צעיר למד פסנתר וניגן בעוגב בבית הכנסת. הוא למד בקונסרבטוריון בווינה וזכה בפרסים.

זמלינסקי הכיר מוזיקאים חשובים, כמו יוהנס ברהמס. הוא גם הפך לחבר ולמורה של ארנולד שנברג.

בשנת 1900 הכיר את אלמה שינדלר. הם גם אהבו, אך היא נישאה מאוחר יותר לגוסטב מאהלר. זמלינסקי נישא פעמיים. ב־1938 הוא עבר לארצות הברית בגלל הסכנות באירופה.

היצירה המפורסמת שלו נקראת "הסימפוניה הלירית". היא כתובה לסופרן ולבריטון ומבוססת על שירים של רבינדרנאת טאגור. עוד כתב את "בת הים" ושירים לקבוצת נגנים קטנה, אופרות ובאלט.

זמלינסקי לא כתב מוזיקה אטונאלית. זאת אומרת, הוא תמיד שמר על צלילי מרכז רגיל במוזיקה שלו.

הוא זכה להערכה על הניצוח שלו וביצוע יצירות ישנות וחדשות.