אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר, המכונה גם ינאי (127-76 לפנה"ס), היה מלך וכהן גדול משושלת החשמונאים. השם העברי מופיע כ"יהונתן" על מטבעותיו, והצורה היוונית המוכרת היא יאנאيوس (ינאי).


הוא היה בנו של יוחנן הורקנוס הראשון. לפי יוסף בן מתתיהו, הוריו התייחסו אליו בקשיות והוא גדל בגליל. לאחר מות אחיו עלה ינאי לשלטון והיה המלך השני מהשושלת החשמונאית שזיכה עצמו בתואר "מלך". נשא לאשה את שלומציון אלכסנדרה, אלמנתו של אחיו.


ינאי המשיך מדיניות כיבושים והרחיב מאוד את שטח ממלכת יהודה בין השנים 103-76 לפנה"ס. הוא שאף לחבר אזורים סביב יהודה, להשתלט על ערי נמל ודרכי מסחר, לחזק את הכלכלה ולעצור את השפעת שבטי הנבטים. מדיניותו כללה גם רדיפה של עבודת אלילים וניסיון לצמצם את עצמאות הערים היווניות (פוליס).

הוא נלחם על עכו (פטולמאיס) ונחל תבוסה ראשונית בפני תלמי לתירוס, אך בסופו של דבר קיבל סיוע מצרים של קלאופטרה השלישית. ינאי כבש ערי חוף הלניסטיות כמו דור, מגדל סטרטון ואפולוניה, וכבש שטחים בעבר הירדן המזרחי, בבשן, בגלעד ובגדר. בשנת 100 לפנה"ס כבש ובלם את עזה, ובשנת 96 לפנה"ס אף השמיד אותה כדי לפגוע במסחר הנבטי.

בשל תהליכי כיבוש אלה הגיעה ממלכת החשמונאים לשיא ההתרחבות שלה, כאשר הגבולות כללו חלקים נרחבים מערבית וממזרח לירדן.


ינאי ראה עצמו שליט יחיד. הוא טבע מטבעות שבהם נקרא "מלך" ואף כיהן גם ככהן גדול (הכהן הבכיר בבית המקדש). בכך צמצם את כוחן של רשויות אחרות, כמו ה"חבר היהודים" ו\הסנהדרין (מועצה ובית דין של חכמים).


מדיניותו המכוונת לצמצום השפעת הפרושים וההעדפה שלו את הצדוקים (צדוקים - כהנים ותומכי השלטון; פרושים - חכמים ותומכי המסורת) יצרה מתחים פנימיים רבי עוצמה. סכסוכים אלה הובילו למלחמת אזרחים שנמשכה שנים ונגרמו בה אבדות גדולות. לפי מקורות עתיקים דווח על ענישה קשה כלפי מורדים, כולל שימוש בחיל שכירים זרים.

הריפוי בין הצדדים התאפשר בסופו של דבר לאחר מעשי אלימות רבים, ולבסוף הוחזר חלק מסמכויות העם והסנהדרין.


הפריצה הגדולה של המרד התרחשה אחרי תבוסתו של ינאי מול הנבטים בגולן. בנוסף לכך, המחלוקות על סמכויות השיפוט, על מעמד הכהונה והמלוכה, והמעשים הקשים נגד יריבים החמירו את השנאה נגדו.


ינאי לא חידש את הברית עם רומא, ובחר לפנות לקשרים עם מצרים התלמיית ומדינות מזרחיות אחרות, לעתים גם לאויבים של רומא. זאת כחלק ממדיניות עצמאית ורצון לחיזוק מעמד יהודה באזור.


בשנת 76 לפנה"ס חלה ינאי במלריה (מחלה זיהומית שמועברת על ידי טפילים) במהלך מסע בצפון. למרות מחלתו יצא לדרך, אך קרס ונפטר. בצוואתו הוחלט שאשתו שלומציון תישא בכתר, בנו הבכור הורקנוס השני יהיה כהן גדול, ובנו הצעיר אריסטובולוס השני יקבל את הפיקוד הצבאי.


הדעות עליו חלוקות: חלק רואים בו מלך מוצלח שהרחיב את הממלכה וחיזק אותה, ואחרים מדגישים את אכזריותו ומעשיו נגד מתנגדיו. ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בירושלים ב-2018 תואמים את קיומן של פשיטות ואלימות בתקופה זו, אולי בתיאום למלחמות האזרחיות בימיו.


(מטען גנאלוגי מקובל על שושלת החשמונאים, עם ינאי כבנו של יוחנן הורקנוס והאב של הורקנוס השני ואריסטובולוס השני.)

יהונתן אלכסנדר נקרא גם ינאי. הוא נולד ב-127 לפנה"ס ונפטר ב-76 לפנה"ס.


הוא היה בנה של משפחת החשמונאים. כשהאחים מתו, הוא הפך למלך ולקח אשה בשם שלומציון.


ינאי נלחם והרחיב את ממלכת יהודה. הוא כבש ערים רבות, גם ערי חוף וערים במזרח הירדן. פעם הרס את עזה כדי לפגוע במסחר של אויביו.


הוא רצה לשלוט לבד. הוא קרא לעצמו "מלך" והיה גם כהן גדול (הכהן הבכיר בבית המקדש).


היו חילוקי דעות בין קבוצות בתוך העם. שתי קבוצות חשובות היו הפרושים (חכמים) והצדוקים (כהנים). המחלוקות הפכו למלחמת אזרחים קשה.

יש דיבורים על עונשים קשים שניתנו למורדים. זה עורר הרבה מורת רוח.


ינאי לא רצה ברית עם רומא. הוא קשר עם מצרים והתנהג באופן עצמאי כלפי מדינות אחרות.


במסע צבאי חלה ינאי במלריה (מחלה זיהומית) ונפטר. לאחר מותו אשתו שלומציון נטלה את הכתר. בנו הורקנוס השני הפך לכהן גדול ובנו אריסטובולוס קיבל את צבא המלכות.


יש דעות חלוקות עליו. חלק חושבים שהוא חיזק את המדינה. אחרים מזכירים מעשים קשים של אלימות. בשנת 2018 נמצאו שרידים בירושלים שמצביעים על אלימות גדולה מתקופתו.


הוא היה חלק ממשפחה ששלטה בשם החשמונאים. הילדים שלו המשיכו לשאת תפקידים חשובים.