אללה

אַללַּהּ (בערבית: ٱللَّٰه) הוא השם שבו מכונה האל בדת האסלאם. בקוראן ובמסורת המוסלמית אללה מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות, אך תפיסת השילוש (רעיון נוצרי של שלוש א־נשים באל אחד) אינה מקובלת באסלאם. גם ערבים נוצרים משתמשים במילה "אללה" כשמשמעותה 'אלוהים'.

השם נגזר מהמילה הערבית אִלָהּ (إِلـٰه), שפירושה 'אל', והיידוע "אַל" ייצר את הצורה الله, "האל". קיימות גם צורות פניה כמו "יא אללה" ומשערים שחלק מהן הושאלו מהעברית או הארמית. עדויות לשימוש בשם זה נפוצות באזור המזרח התיכון לפני האסלאם, ובמיוחד במידבא. לפני האסלאם תושבי מכה המציעו אל בשם אללה כראש פנתיאון האלים, ובקוראן מוזכרות גם שלוש האלות אַללַּאת, עֻזַּא ומַנַאת.

במסורת ישנה רשימה של 99 שמות של אללה, שנקראים אסמאא אללה אלחסנא ("שמותיו היפים"). שמות אלה מתארים תכונותיו, תכונה = אופי או מאפיין של ישות, ומשמשים גם בתפילה ובזיכרון באמצעות המסבחה, צמיד-חרוזים לספירה. חדית' מפורסם אומר שמי שמכיר את השמות ופועל על פיהם יזכה.
דוגמאות חשובות מתוך הרשימה: אללה (היחיד הראוי לסגידה), א-רַחְמַאן (הרחמן, מלא רחמים), א-רַחִים (הרחום), אל-חַ'אלִק (הבורא), א-רַּאזִק (המפרנס), אל-מַלִכּ (המלך), אל-אַחַד/אל-וַאחִד (האחד), אל-חַיּ/אל-קַיּוּם (החי והמקיים).

שילוב המילה "عبد" (עבד) עם אחד השמות יוצר שמות אישיים מקובלים, כמו עבדאללה (עבד-א־ללה), שמביעים כניעה ונאמנות.

בתפיסה המוסלמית הסונית אללה הוא אל יחיד ומונותאיסטי, עם תכונות של צדק, רחמים, ידע וכוח.

הקוראן מציג את האל כאחד, נצחי, שאינו נולד ולא נולד לו חשופים קשריו עם הנביאים הקודמים. המסורת הסונית רואה בקוראן את ההוראה האחרונה והמהימנה שניתנה דרך המלאך ג'יבריל למוחמד. המוסלמים מאמינים שהיו קשרים קודמים גם לנביאי ישראל ולישו, אך שליחיותיהם עוותה אצל חלק מהקהילות. הבסיס האמוני נרשם בשהאדה: "אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה".

בתולדות האסלאם היו גם גישות אחרות כלפי טבע האל, כמו זרמים שראו דמיון בין האל ואדם, או כאלו שטענו שאחדות הקיום מחברת בין הבריאה לאל. המוסלמים הסונים דוחים פרשנויות אלה ומשמרים את הרעיון של אל אחד עליון ונבדל מהבריאה.

אַללַּהּ (בערבית: ٱللَّٰه) הוא השם של האל באסלאם. אנשים מוסלמים קוראים לו כך. ערבים נוצרים גם הם משתמשים במילה "אללה" כשמשמעותה 'אלוהים'.

השם מגיע מהמילה אִלָהּ (إِلـٰه) שפירושו 'אל'. כשהוסיפו את ה"אַל" (היידוע, כמו 'ה') נוצר השם "אללה". השם היה בשימוש גם לפני האסלאם במזרח התיכון. בקוראן מוזכרות שלוש אלות שאנשים פנו אליהן במכה לפני האסלאם: אללת, עזא ומנת.

יש ליד אללה מסורת של 99 שמות. השמות מתארים תכונות שלו. תכונה, פירוש: אופי או תכונה של מישהו. אנשים מזכירים שמות אלה בתפילות ובמסבחה, שהיא צמיד עם חרוזים לספירה. כמה שמות ידועים: א-רַחְמַאן (הרחמן, מאוד רחום), א-רַחִים (הרחום), אל-חַ'אלִק (הבורא), א-רַּאזִק (המפרנס).

כששמים "عبد" (עבד) לפני אחד השמות, יוצא שם כמו עבדאללה. זה אומר "משרת של אללה".

האסלאם אומר שאללה הוא אחד ויחיד. הוא נצחי, כלומר אין לו התחלה או סוף. במרכז האמונה עומדת המשפט: "אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה".