אלן גורדון קנינגהם (1887, 1983) היה קצין בריטי שנודע כמפקד במערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה. לאחר מכן שימש כנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל. אחיו היה האדמירל אנדרו קנינגהם.
נולד בדבלין וגדל בלימודים בבית ספר צ'לטנהאם ובאקדמיה הצבאית בוולוויץ'.
ב-1906 קיבל דרגת קצונה. במלחמת העולם הראשונה שירת בארטילריה הרכובה, יחידת תותחים שנעה יחד עם כוחות הרגלים וסוסים, וזכה בעיטור הצלב הצבאי ב-1915 ובאות השירות המצוין ב-1918. אחרי המלחמה שירת בשטחים הבריטיים במזרח הרחוק.
בשנות ה־30 הוא הוביל יחידות ארטילריה והגנה נגד מטוסים. בתחילת 1940 פיקד על דיוויזיה (דיוויזיה = יחידה גדולה של חיילים). באוגוסט מונה לפקד על האגף הדרומי במערכה במזרח אפריקה. כוחותיו כבשו נמלים על חוף הים האדום כדוגמת קיסמאיו ומוגדישו, ודחפו את האיטלקים אל פנים הארץ.
ב־6 באפריל 1941 נכנסו כוחותיו לאדיס אבבה. ב־20 במאי, יחד עם ויליאם פלאט, הביא לכידת כוחות איטלקיים בפיקוד הנסיך אמדאו על אמבה אלגי. המערכה נטלה כ־50,000 שבויים איטלקים, במחיר של כ־500 אבדות בקרב כוחותיו של קנינגהם.
הצלחתו הביאה למינויו לפקד על הארמייה השמינית בצפון אפריקה. במבצע צלבן (מבצע צבאי נגד רומל) הוא הוביל את כוחות הגנרל אוקינלק. המבצע החל ב־18 בנובמבר 1941, אך אבדות מוקדמות הובילו אותו להמליץ על עצירה. המלצתו נדחתה והוא הועמד להדחה מתפקידו. שירת לאחר מכן באקדמיה לפיקוד ומטה ובצפון אירלנד. בשנת 1941 הוענקו לו תארי אבירות.
אחרי המלחמה הועלה לדרגת גנרל. בתחילת נובמבר 1945 מונה לנציב העליון של ארץ ישראל, נציג השלטון הבריטי בארץ. הגיע לירושלים ב־21 בנובמבר 1945. כששאל את ראש הממשלה קלמנט אטלי מה מדיניותו, קיבל את התשובה: "הו, פשוט צא ומשול בארץ", הוראות מעורפלות.
בתקופת כהונתו התמודדו הבריטים עם אלימות מצד ארגוני המחתרת היהודיים ואיומים של כוחות ערביים. קנינגהם אישר הוצאות להורג של כמה חברים ארגוניים, בהם דב גרונר ויחיאל דרזנר. בתחילה תמך בצמצום העלייה היהודית, אך בהמשך תמך בתוכנית החלוקה.
החלטה בולטת שלו הייתה שלא לפנות את ירושלים במחצית הראשונה של 1948. הדרישה לפינוי הועלתה, אך קנינגהם איים בהתפטרות ונשאר בירושלים. בכך נמנע פינוי העיר עד סיום המנדט הבריטי.
אחרי המלחמה המשיך לתפקידי פיקוד ואחר כך לפרישה הדרגתית מן השירות. בממלכה שירת כקולונל מפקד של חיל התותחנים המלכותי עד 1954. הוא סירב למשרת ה"מוט השחור" בארמון וסטמינסטר ופרש מהחיים הציבוריים. היה סגן לורד-לוטננט של המפשייר ונשיא מועצת הנגידים בקולג' צ'לטנהאם.
ב־5 באפריל 1951 נישא למרג'ורי סנאג'. נפטר ב־30 בינואר 1983 ברויאל טנברידג' וולס, מחוז קנט, בגיל 95. נקבר בבית הקברות דין באדינבורו.
אלן קנינגהם (1887, 1983) היה קצין בריטי חשוב במלחמת העולם השנייה. אחיו היה אדמירל.
נולד בדבלין. למד בבית ספר צ'לטנהאם ובאקדמיה הצבאית בוולוויץ'.
במלחמת העולם הראשונה קיבל עיטורים. הוא שירת בתותחנים. תותחנים = כלי נשק כבדים שמיירטו מטרות רחוקות.
במלחמת העולם השנייה פיקד על כוחות במזרח אפריקה. כוחותיו כבשו את אדיס אבבה ב־6 באפריל 1941. מאוחר יותר נכנעו חיילים איטלקים בהר אמבה אלגי ב־20 במאי.
הניצחון במזרח אפריקה הביא לכ־50,000 שבויים איטלקים. על ידו היו כ־500 נפגעים בכוחותיו.
לאחר מכן פיקד על כוחות בצפון אפריקה. לאחר חוסר הסכמה על מבצע צבאי הוא הורד מתפקיד.
בקיץ 1945 מונה לנציב העליון בארץ ישראל. נציב עליון = נציג השלטון הבריטי בארץ.
הוא הגיע לירושלים ב־21 בנובמבר 1945. בתקופתו היו עימותים קשים בין הבריטים לבין ארגונים יהודיים ועם קבוצות ערביות. קנינגהם אישר ענישה חמורה נגד כמה חברים בארגונים. בתחילה רצה להגביל עלייה של יהודים, אבל אחר כך תמך בחלוקת הארץ.
הוא סירב לפנות את ירושלים בתחילת 1948. בזכות זה נשאר הממשל הבריטי בעיר עד לסוף המנדט.
נישא ב־1951. פרש מהחיים הציבוריים ושירת בתפקידים כבודיים בבריטניה. נפטר ב־1983 בגיל 95.
תגובות גולשים