הנציב העליון לפלשתינה היה הממונה שמינה שר המושבות הבריטי כדי לנהל את ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל (1920, 1948). ביולי 1920 עבר השלטון מהפיקוד הצבאי לממשל אזרחי, והראש נקרא הנציב העליון. סגנו כונה המזכיר הראשי, והיה אחראי בעיקר על הניהול השוטף והפעילות המינהלית.
הנציב היה נציגו של המלך ועבודתו היתה כפופת משרד המושבות הבריטי ובתיווכו לפרלמנט בלונדון. סמכויותיו כללו הוצאת צווים, פקודות ותקנות כדי להסדיר את השלטון וחיי האזרחים. בפועל התפקיד נשא אופי ייצוגי וממשלתי גם יחד: הנציב שימש איש קשר בין השלטון המקומי לממשל הבריטי.
רוב הניהול היום־יומי הופקד בידי סגניו ומושלי המחוזות, ולכן הנציב לא תמיד ניהל את כל הפרטים הקטנים.
בשנת 1927 שונה התואר ל"הנציב העליון על ארץ ישראל ועבר הירדן".
משכן הנציב היה בירושלים. בתחילה שוכנו הנציבים בבניין אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים. אחרי רעידת האדמה של 1927 עברו להתגורר בבית מחניים ברחוב הנביאים. בראשית שנות ה־30 התמקם המשרד בארמון הנציב בירושלים.
בין הנציבים שהיו בתקופת המנדט בולטים במיוחד סר הרברט סמואל, שהיה הנציב הראשון, ולורד הרברט פלומר. שמות נוספים בתקופה זו כוללים את סר ג'ון צ'נסלור וסר אלן קנינגהם. בסך הכל כיהנו בשלטון הבריטי כמה נציבים לאורך השנים, וכל אחד מהם שימש כמנהיג מקומי ומתווך לממשל בלונדון.
הנציב העליון היה הממונה של בריטניה בארץ ישראל. מנדט זה היה תקופה שבה בריטניה ניהלה את הארץ. הוא נבחר על ידי שר המושבות.
הנציב הוציא צווים. צו הוא חוק קטן שמסדר דברים. הוא גם שימש כקשר בין הארץ ולונדון. המנהלים הקטנים טיפלו בעבודות היומיומיות.
בשנת 1927 שינו את השם ל"הנציב העליון על ארץ ישראל ועבר הירדן".
הנציבים גרו בירושלים. תחילה בבניין אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים. אחרי רעידת אדמה ב־1927 עברו לבית ברחוב הנביאים. בשנות ה־30 עברו לארמון הנציב.
הראשון בשורה היה סר הרברט סמואל. היו עוד כמה נציבים אחריו. כל אחד היה המנהל של הארץ בתקופתו.
תגובות גולשים