אלפבית יווני

האלפבית היווני משמש לכתיבת היוונית מאז המאה ה־8 לפנה"ס בקירוב. זהו האלפבית הראשון שבו לכל תנועה ולכל עיצור יש סימן נפרד. תנועה = vowel; עיצור = consonant. האותיות שימשו גם כמספרים, בדומה לספרות רומיות. היום משתמשים באותיות גם במתמטיקה, במדעים ובשמות חלקיקים וכוכבים.

האלפבית נוצר מהאלפבית הפיניקי. כתובות מוקדמות מראות את השימוש בו באיי הים האגאי סביב 775, 750 לפנה"ס, ואפשר שהאימוץ החל אף קודם. חוקרים מציעים תאריכים שונים, אך רובם מסכימים על תקופה סביב המאה ה־8 לפנה"ס.

בעולם העתיק הייתה ידועה הרעיון שהפיניקים הביאו את הכתב ליוון. האגדה המפורסמת אומרת שקדמוס הביא את האותיות, דבר שהועבר גם במטבעות ובכתבים עתיקים.

רוב שמות האותיות היו שמורים משפת המקור, הפיניקית. העדות הראשונה לשמות אלה מופיעה במחזה מהמאה ה־5 לפנה"ס. הקשר לשמות השמיים תמך ברעיון שהאלפבית נלקח מהפיניקים.

השינוי העיקרי מהפיניקית הוא שהיוונים החלו לייצג תנועות באותיות. לדוגמה, האות Α ייצגה תנועות כמו ă/ā והאות Ι ייצגה ĭ/ī. חלק מהאותיות שקיימו בפיניקית קיבלו ערכים שונים ביוונית.
אותיות מסוימות נוספו או שונו כדי להתאים לצלילי היוונית. האות Ω נוצרה כדי להבדיל בין שתי תנועות "o" שונות. באופן כללי, היו אלפביתים מקומיים שונים בעלי הבדלים בערכים ובצורות האותיות.

כמה אותיות ארכאיות כמו דיגמא, קוקפה וסמפי נעלמו מהאלפבית התקני. אותיות אלה שרתו גם כערכים מספריים.

מהאלפבית היווני התפתחו כתבים אחרים, וביניהם המקור לאלפבית הלטיני. באסיה הקטנה התפתחו כתבים מקומיים מהאלפבית היווני. בנוסף יש קשרים מורכבים בין הכתבים הפיניקיים, היוונים והאזורים שסביב הים האגאי.

מאוחר יותר הלשנים הוסיפו אותיות וייצוגים לצלילים שונים, וקיימים צירופים ודיפתונגים (דיפתונג = תערובת של שתי תנועות בביטוי אחד) שהשתנו בין הניבים המקומיים.

המידע מדגיש את המעבר החשוב משפה שאינה מסמנת תנועות לכתב שמייצג תנועות ועיצורים בנפרד. השינויים היו גם טכניים וגם תרבותיים, והואוּת האלפבית השפיעה על כתבים אחרים בעולם.

האלפבית היווני נמצא בשימוש מאז בערך המאה ה־8 לפני הספירה. תנועה היא vowel. עיצור הוא consonant. זהו האלפבית הראשון שבהן יש אות לכל תנועה ולכל עיצור.
היוונים גם השתמשו באותיות כמספרים.

האלפבית הגיע מהפיניקים. הפיניקים היו עם ימי חשוב במרכז הים התיכון.

אגדה מפורסמת מספרת שקדמוס הביא את הכתב ליוון. מטבעות וכתבים ישנים מזכירים את הסיפור.

היוונים הוסיפו אותיות כדי לכתוב תנועות. חלק מהאותיות שנכנסו מאוחר נעלמו אחר כך. באיים ובאזורים שונים היו אלפביתים מעט שונים.

מהאלפבית היווני התפתח האלפבית הלטיני. היום משתמשים באותיות היווניות גם במתמטיקה ובמדעים.

זה עוזר להבין איך אנשים למדו לכתוב צלילים ודיבורים בעזרת אותיות פשוטות.