תקנות ההגנה (שעת חירום)

תקנות ההגנה (שעת חירום) הן חקיקה מנדטורית (חוקים שהטילה בריטניה בזמן שלטונה) שהותקנו ב-1945. מטרתן הייתה לתת לממשלת המנדט כלי רחב להתמודדות עם המחתרות ולחזק את השליטה במרחב.

התקנות העניקו סמכויות נרחבות ל"חילות הממשלה" ולמשטרה. הן קבעו עבירות בתחומי ביטחון וסדר ציבורי, אפשרו הקמת בתי־משפט אזרחיים וצבאיים, וקבעו סמכויות חריגות לשעת חירום. התקנות חלו על כל שטח ארץ ישראל והן גברו על חוקים מקומיים אם נוצר קונפליקט.

התקנות פגעו בזכויות אזרחיות כמו חופש ההתאגדות (הזכות להתארגן בקבוצה) וחופש התנועה (הזכות לנוע בחופשיות). דוגמאות לכך הן איסור על התאגדויות שהוכרזו כבלתי חוקיות והכרזת "שטחים צבאיים סגורים" שאוסרת כניסה ויציאה ללא אישור. לביקורת נודעה טענה שהן מעניקות שיקול דעת רחב מדי לרשויות וללא מנגנון פיקוח יעיל. בית המשפט העליון בפעמים שונות צמצם את השיקול הזה, אך התקנות השפיעו רבות.

עם הקמת המדינה נותרו התקנות בתוקף לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט. הדיון על תוקפן הגיע לבית המשפט הגבוה לצדק כבר בתחילת דרכו, שם התקבלה עמדת הרוב שלא לבטלן מיד. במשך השנים בוטלו חלקים מסוימים של התקנות וחלק מהנושאים סודרו בחקיקה ישראלית חדשה.

בשנים האחרונות עלה דיון מחודש על תוקפן. ב-2012 פורסם תזכיר חוק שהציע לבטל כ־חצי מהתקנות, וההצעה הובאה לכנסת ב-2013. בסופו של התהליך שולבו השינויים בחוק המאבק בטרור, שחוקק חלקית ב-2016 ובו בוטלו רבות מהתקנות.

התקנות המשיכו להשפיע גם בשטחים (רצועת עזה ויהודה ושומרון) בנוסחן ערב 1967, והעבודה המשפטית והחקיקתית התמודדו עם שאלות לגבי חלוקת הסמכויות שם. נושאים שנויים במחלוקת נכללו גם בשאלת החזקת גופות מחבלים: בפסיקה ראשונה אמרו שאין סמכות לעכב גופות, אך פסיקה מאוחרת יותר, ברוב דק, קבעה שהתקנה אכן מקנה סמכות כזו. יש הטוענים שעדיין יש צורך בכלים אלה מול איום הטרור, עד שתחליף חקיקתי יפותח.

תקנות ההגנה (שעת חירום) הם חוקים שהתקינו הבריטים ב-1945. מנדט (תקופת שלטון של בריטניה בארץ) נתן להם כוח חזק.

החוקים נתנו למשטרה ולצבא כוח גדול. הם איפשרו להכריז על קבוצות כבלתי חוקיות. הם גם אפשרו לסגור אזורים כ"שטח צבאי סגור". זה אומר שאנשים לא יכלו להיכנס או לצאת בלי רשות.

הדבר פגע בחופש להתארגן (להתאסף בקבוצה) ובחופש לנוע במקום. הרבה אנשים התנגדו לזה כי חששו לפגיעה בזכויות.

כשישראל הוקמה, החוקים נשארו תקפים. במשך השנים ביטלו חלק מהחוקים. ב-2016 בוטלו הרבה מהם בחוק שנקרא חוק המאבק בטרור. עדיין היו ויכוחים בבית משפט על שימוש בכוח זה. חלק מהחוקים הושארו לשימוש במצבים שנחשבים מסוכנים.