אלפרד וצלר

אלפרד וצלר (10 במאי 1918, 8 בפברואר 1988) היה יהודי סלובקי שנודע כמי שנמלט ממחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו.

נולד בטרנבה למשפחת פועלים. בין 1936 ל־1940 עבד כפועל. ב־1941 נעצר בגין חבלה ונכלא ארבעה חודשים בברטיסלבה. לאחר מכן נשלח למחנה הריכוז סרד, וממנו הוגלה ב־13 באפריל 1942 לאושוויץ־בירקנאו.

במחנה שימש כמוביל גופות, ולאחר מכן הועבר לקבוצת עבודה שעשתה עבודות עפר מחוץ למחנה. בערב פסח, ב־7 באפריל 1944, התחבאו וצלר וחברו רודולף ורבה בחלל בערימת עצים. שני אסירים פולנים סגרו מעליהם את המקום. ורבה הניח טבק טבול בנפט בין הקורות כדי למנוע גילוי על ידי כלבי הגישוש.

לאחר שלושה ימים, ב־10 באפריל, יצאו השניים בלילה ונמלטו. לאחר כשבועיים של נדודים הגיעו לז'ילינה. השניים ערכו את "דו"ח ורבה-וצלר", בן כ־32 עמודים, שהיה הדו"ח המפורט הראשון על אושוויץ שהגיע לבעלות הברית ונחשב לאמין. הדו"ח נכלל בפרוטוקולים של אושוויץ.

ב־1945 פרסם וצלר בקושיצ'ה תחת שם העט יוסף לאניק את זכרונותיו תחת הכותרת "אושוויץ, בית קברות לארבעה מיליון אנשים". בשנים 1945, 1950 עבד כעורך, 1950, 1955 היה פועל בברטיסלבה, ובשנים 1955, 1970 עבד במחלקת המסחר. בשנת 1964 פרסם תחת אותו שם עט תיאור ספרותי בשם "מה טחו עיניו של דנטה מראות".

אלפרד וצלר נפטר בברטיסלבה בשנת 1988, ושם גם נקבר.

אלפרד וצלר נולד ב־1918 בעיר טרנבה בסלובקיה. הוא היה יהודי. ב־1942 שלחו אותו לאושוויץ. אושוויץ הוא מחנה שבו אנשים נהרגו על ידי הנאצים.

שם הוא עבד בעבודות קשות, כולל טיפול בגופות. ב־7 באפריל 1944 התחבא עם חברו רודולף ורבה בתוך ערימת עצים. פולנים סגרו מעליהם את המקום.

ורבה שמר טבק טבול בנפט בין הקורות. טבק טבול בנפט עזר להרחיק כלבי גישוש. כלבי גישוש הם כלבים שמחפשים אנשים.

לאחר שלושה ימים, ב־10 באפריל, יצאו בלילה וברחו. כעבור כשבועיים הגיעו לז'ילינה. הם כתבו דו"ח של כ־32 עמודים על מה שראו. דו"ח זה הגיע למדינות שנלחמו בנאצים (בעלות הברית).

ב־1945 פרסם וצלר ספר על חוותיו תחת שם העט יוסף לאניק. הוא מת ב־1988 בברטיסלבה.