שמואל גוגול (1924, 1993) היה נגן מפוחית פה. מפוחית פה הוא כלי נגינה קטן שמנגן בפה.
הוא גדל בוורשה. אמו נפטרה כשהיה קטן. סבתו נתנה אותו לבית יתומים של יאנוש קורצ'אק. שם קיבל מפוחית במתנה.
במלחמה גוגול נעצר ונשלח למחנה. שם נלקחה ממנו המפוחית. הוא הצליח להחליף מזון במפוחית אחרת. במחנה נכפה עליו לנגן בתזמורת.
הוא נדר שאם יינצל, ילמד ילדים לנגן במפוחית ויקדיש את חייו למוזיקה.
אחרי המלחמה עבר לצרפת, נישא לרות ועלו לישראל. ב-1955 הקים תזמורת קטנה של מפוחיות. ב-1963 קם גם להקתו הגדולה יותר, תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן.
ב-1990 חזר לפולין עם התזמורת וביקר במקומות בהם היה כנער. ב-1993 נסע שוב לאושוויץ לציון אירוע חשוב, וכעבור זמן קצר נפטר.
הוא הותיר אישה ושני ילדים. חברות מפוחיות קראו סדרת כלי נגינה על שמו. נכתבו גם שני ספרי ילדים על חייו.
בעיריית תל אביב הוצבה לוחית זיכרון בפתח ביתו ברחוב יניב 9 בתל אביב.
הוא גדל בוורשה. אמו נפטרה כשהיה קטן. סבתו נתנה אותו לבית יתומים של יאנוש קורצ'אק. שם קיבל מפוחית במתנה.
במלחמה גוגול נעצר ונשלח למחנה. שם נלקחה ממנו המפוחית. הוא הצליח להחליף מזון במפוחית אחרת. במחנה נכפה עליו לנגן בתזמורת.
הוא נדר שאם יינצל, ילמד ילדים לנגן במפוחית ויקדיש את חייו למוזיקה.
אחרי המלחמה עבר לצרפת, נישא לרות ועלו לישראל. ב-1955 הקים תזמורת קטנה של מפוחיות. ב-1963 קם גם להקתו הגדולה יותר, תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן.
ב-1990 חזר לפולין עם התזמורת וביקר במקומות בהם היה כנער. ב-1993 נסע שוב לאושוויץ לציון אירוע חשוב, וכעבור זמן קצר נפטר.
הוא הותיר אישה ושני ילדים. חברות מפוחיות קראו סדרת כלי נגינה על שמו. נכתבו גם שני ספרי ילדים על חייו.
בעיריית תל אביב הוצבה לוחית זיכרון בפתח ביתו ברחוב יניב 9 בתל אביב.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים