אלפרד לורד טניסון (1809, 1892) היה משורר אנגלי מפורסם בתקופת המלכה ויקטוריה.
נולד בלינקולנשייר. אביו היה כומר, אבל היה לו קשה בחיים. טניסון התחיל לכתוב מילדות. בגיל 14 כתב מחזה, "השטן והגבירה" (מחזה = סיפור שמועלה על במה).
הוא כתב שירים עם אחיו והם פרסמו ספר ב-1827. למד בטריניטי קולג׳ וזכה בפרס על שירו "טימבוקטו". ב-1832 פרסם שירים מפורסמים כמו "הגבירה משאלוט" ו"אוכלי הלוטוס".
חבר קרוב שלו, ארתור האלאם, מת פתאום. טניסון כתב את הספר "לזכר אה"ה" על העצב והשאילתות אחרי מותו (ספר אבל = שירים על עצב).
ב-1850 מונה להיות משורר החצר, כלומר המשורר הרשמי של המלכה. בשנה זו נישא לאמילי וסבל על מצבו הכלכלי בעבר. היו להם שני בנים.
במשך שנים כתב גם את "אידיליות המלך", שירים ארוכים על המלך ארתור והאבירים. המלכה ויקטוריה אהבה את שירתו. ב-1884 קיבל תואר ברון. מת ב-1892 ונקבר בפינת המשוררים בווסטמינסטר.
נולד בלינקולנשייר. אביו היה כומר, אבל היה לו קשה בחיים. טניסון התחיל לכתוב מילדות. בגיל 14 כתב מחזה, "השטן והגבירה" (מחזה = סיפור שמועלה על במה).
הוא כתב שירים עם אחיו והם פרסמו ספר ב-1827. למד בטריניטי קולג׳ וזכה בפרס על שירו "טימבוקטו". ב-1832 פרסם שירים מפורסמים כמו "הגבירה משאלוט" ו"אוכלי הלוטוס".
חבר קרוב שלו, ארתור האלאם, מת פתאום. טניסון כתב את הספר "לזכר אה"ה" על העצב והשאילתות אחרי מותו (ספר אבל = שירים על עצב).
ב-1850 מונה להיות משורר החצר, כלומר המשורר הרשמי של המלכה. בשנה זו נישא לאמילי וסבל על מצבו הכלכלי בעבר. היו להם שני בנים.
במשך שנים כתב גם את "אידיליות המלך", שירים ארוכים על המלך ארתור והאבירים. המלכה ויקטוריה אהבה את שירתו. ב-1884 קיבל תואר ברון. מת ב-1892 ונקבר בפינת המשוררים בווסטמינסטר.