אלפרד שניטקה (1934, 1998) היה מלחין סובייטי ממוצא יהודי-גרמני. אביו היה יהודי מפרנקפורט, אמו ממוצא גרמני רוסי. נולד באנגלס שבאזור הוולגה, למד מוזיקה בווינה מ-1946, ומשפחתו עברה למוסקבה ב-1948. סיים את הקונסרבטוריון של מוסקבה ב-1961 ועבד בהוראה שם בשנים 1962, 1972. פרנסתו העיקרית הייתה כתיבת מוזיקה לסרטים; הלחין כ-70 פסקולים במשך כ-30 שנה.
בשנות ה-60 המוקדמות נשא השפעה חזקה של דמיטרי שוסטקוביץ'. לאחר שביקר את הסדרים של המוזיקה הסריאלית (שיטה מוזיקלית המתבססת על סדרים טונאליים), פיתח שניטקה גישה משלו שנקראה "פוליסטייליזם". פוליסטייליזם פירושו שילוב בין סגנונות שונים, מוזיקה רצינית ומוזיקה קלה, שמופיעים יחד ביצירה אחת. דוגמאות מוקדמות הן הסונאטה השנייה לכינור ולפסנתר (1968) והסימפוניה הראשונה (1969, 1972).
כמלחין שלא הסתגל לחלוטין לסביבה הרשמית, נתקע לעתים במכשולים ביורוקרטיים: הסימפוניה הראשונה הוחרמה על ידי איגוד הקומפוזיטורים הסובייטי, וב-1980 נאסר עליו לצאת מהברית בעקבות מחלוקת באיגוד. ב-1980 המיר את דתו לנצרות וקיבל השקפות מיסטיות שהשפיעו על יצירותיו.
היצירה שלו משלבת אלמנטים מסורתיים ומודרניים. הוא אימץ חלקים מסריאליזם אך מהר מאוד חיפש דרך יצירתית אישית. עבודות בולטות כוללות את הסימפוניה הראשונה, הקונצ'רטו גרוסו מס' 1 (1977), רביעיות מיתרים חשובות, הבלט פר גינט, קנטטת פאוסט, וקונצ'רטואים לכלי קשת ולצ'לו.
בשנות ה-80 וה-90 יצירותיו הפכו למופנמות ועגמומיות יותר, ככל שמצבו הבריאותי הדרדר. ב-1985 סבל משבץ ארצי ונכנס לתרדמת, אולם חזר להלחין. ב-1990, לאחר ההקלות הפוליטיות בפרסטרויקה, עזב את רוסיה ועבר להמבורג. התקפי שבץ נוספים פגעו ביכולתו לשמור על כושר העבודה עד למותו ב-3 באוגוסט 1998. ברבות השנים ביצועי יצירותיו קידמו את שמו מחוץ לברית המועצות; בין המבצעים שהביאו לכך בולטים הכנר גדעון קרמר ומוזיקאים סובייטים מהגרים.
מספר חוקרים סבורים שהיצירות האחרונות של שניטקה יזכו להכרה המכרעת כשחשובות ביצירתו. לאחר מותו פוענחו וערכו את הסימפוניה התשיעית כמה מוזיקאים, והוצג ערך משולב של הפרקים ב-2007.
אלפרד שניטקה נולד ב-1934 ונפטר ב-1998. הוא היה מלחין. מלחין = יוצר מוזיקה. אביו היה יהודי, אמו גרמנית.
הוא למד מוזיקה בווינה ומאוחר יותר בס Moscבה. הוא כתב הרבה מוזיקה לסרטים, כ-70 פסקולים.
בתחילה מוזיקתו הושפעה ממלחין מפורסם בשם שוסטקוביץ'. הוא גם ניסה שיטה שנקראת סריאלית. סריאלית = שיטה שמסדרת צלילים בסדרים מיוחדים.
לאחר מכן המציא דרך משלו שנקראת פוליסטייליזם. פוליסטייליזם = ערבוב של סגנונות מוזיקליים שונים ביחד.
הוא כתב סימפוניות, רביעיות מיתרים וקונצ'רטואים. בין היצירות הידועות: הסימפוניה הראשונה, הקונצ'רטו גרוסו ויצירות למיתרים. במערב אנשים החלו להכיר אותו בשנות ה-80 כשהמוזיקאים הקשיבו ופרסמו את יצירותיו.
שניטקה חלה בשבץ ב-1985 והחלשים אחר כך. זה השפיע על המוזיקה שלו, שהפכה שקטה ועגמומית יותר. ב-1990 עבר להמבורג. הוא נקבר במוסקבה.
עובדה מעניינת: הוא שילב מוזיקה רצינית ומוזיקה קלה יחד. זה עשה את היצירות שלו מיוחדות.
תגובות גולשים