אלתור

אִלתור, או אימפרוביזציה (Improv, קיצור של improvisation), הוא יצירת דבר חדש בזמן אמת ללא תכנון מוקדם. השם בעברית נגזר מהביטוי הארמי "על אתר", כלומר "על המקום". ההבדל המרכזי בינו לבין יצירתיות רגילה הוא שחייבים לפעול כאן באופן ספונטני, בלי לתכנן או לתקן טעויות מראש.

האלתור מתבסס על חוסר ודאות ודורש חשיבה מהירה. הוא כולל המצאה בזמן הביצוע, ולכן הוא קשה ולעתים מלחיץ. אלתור אינו רק תחום אמנותי; הוא מופיע גם במצבי חירום ובמקצועות טכניים. למשל, חובש שמייצר ציוד מטירם בשטח, או טכנאים שמוצאים פתרונות לבעיות בלתי צפויות.

אלתור דוחף לשבירת דפוסי חשיבה ישנים. בכך הוא יכול לעודד יצירתיות ולפתוח רעיונות חדשים.

באמנויות הבמה האלתור נפוץ מאוד: מוזיקה, מחול, פנטומימה ותיאטרון דורשים יכולת לאלתר. בסרטים יש דוגמאות שבהן שחקן משנה את הטקסט, והאלתור הזה נכנס בעריכה.

ג'אז הוא דוגמה בולטת לאלתור. הרבה בג'אז אינו כתוב אלא מאולתר. בהרכבים קטנים כל נגן מקבל פרק זמן לנגן רעיונות אישיים כשהשאר מלווים אותו.

אִלתור הוא ליצור משהו במקום, בלי תכנון מראש. גם קוראים לזה אימפרוביזציה (לעשות משהו בלי תכנון).

מקור המילה בעברית הוא מארמית: "על האתר" - על המקום. כאשר מאלתרים, צריכים להמציא מהר ולחשוב בזמן אמת.

אילתור יכול להיות קשה ולחוץ, כי אין זמן לתקן טעויות. אפשר לאלתר גם מחוץ לאמנות. לדוגמה: רופאה שמכינה כלי במקום, או מכונאי שממציא פתרון לתקלה.

על במה מאלתרים הרבה. גם במוזיקה. במיוחד בג'אז - סוג מוזיקה שבו הנגנים משחקים רעיונות חדשים במקום.

אילתור עוזר לחשוב אחרת ולמצוא רעיונות חדשים.