אבו עלי מנצור, שנקרא גם אל-חאכם באמר אללה, שלט במצרים מ-996 עד 1021. ח'ליף (ח'ליף = שליט מוסלמי) זה נולד ב-985.
הוא עלה לשלטון כשהיה בן 11. זה הראה שהשושלת שלו חזקה. הוא הרחיב את השלטון עד אזור חלב. ב-1005 הקים בית למדעים בשם דאר אלעלם. שם למדו אסטרונומיה (מדעים על הכוכבים) ופילוסופיה (מחשבה על רעיונות). ב-1013 סיים מסגד על שמו בקהיר.
בשנת 1021 נעלם בהרים ליד קהיר. הדרוזים (דרוזים = קבוצה דתית שנוצרה אז) מאמינים שהוא הוסתר ויחזור בעתיד. בנו עלה לשלטון ואחותו ניהלה את הממלכה.
ב-1017 הכריז כי הוא נביא. מאמינים ראשונים, כמו חמזה בן-עלי, קיבלו את זה. מאז התחילה ספירת השנים של הדרוזים.
ב-1012 היו מהומות בזמן לוויה בעיר קהיר. אל-חאכם שחרר כמה יהודים שנכלאו. הקהילה קבעה צום לזכר האירוע. אחד מהמשוררים היהודיים כתב על זה שיר היסטורי.
אבל אל-חאכם גם הטיל חוקים קשים על היהודים. הוא כפה עליהם לענוד תליונים מזהים על צווארם.
בתחילה יחסו אל חלק מהמוסלמים היה עוין. לאנשי הספר (אנשים שאינם מוסלמים, כמו יהודים ונוצרים) היה יחס סובלני בתשלום מס.
בשנים אחרי זה הוציא חוקים שקלו להקשות על נוצרים ויהודים. ב-1004 אסר על חגים מסוימים לנוצרים. ב-1005 חייב בני קבוצות אלה ללבוש סימנים מיוחדים. חוקים אלה נמשכו עד 1014.
בסוף שלטונו הוא נעשה חשדן. הוא הוציא צווי חוקים מוזרים שלא נהוגים, וקיבל החלטות קשות נגד אנשים מסוימים.
ב-1009 הורה על סימנים לביש במרחצאות. באותה שנה נפגעו גם מבנים נוצריים חשובים, ביניהם חלקים בכנסיית הקבר שבירושלים. מעשים אלה הגבילו את יחסי השכנים והעוררו תגובות מחוץ לארץ.
היסטוריונים חלקם כינו אותו בשם קשה בגלל התנהלותו. דעות על אישיותו נעות בין הערצה לשאטנה.
הוא עלה לשלטון כשהיה בן 11. זה הראה שהשושלת שלו חזקה. הוא הרחיב את השלטון עד אזור חלב. ב-1005 הקים בית למדעים בשם דאר אלעלם. שם למדו אסטרונומיה (מדעים על הכוכבים) ופילוסופיה (מחשבה על רעיונות). ב-1013 סיים מסגד על שמו בקהיר.
בשנת 1021 נעלם בהרים ליד קהיר. הדרוזים (דרוזים = קבוצה דתית שנוצרה אז) מאמינים שהוא הוסתר ויחזור בעתיד. בנו עלה לשלטון ואחותו ניהלה את הממלכה.
ב-1017 הכריז כי הוא נביא. מאמינים ראשונים, כמו חמזה בן-עלי, קיבלו את זה. מאז התחילה ספירת השנים של הדרוזים.
ב-1012 היו מהומות בזמן לוויה בעיר קהיר. אל-חאכם שחרר כמה יהודים שנכלאו. הקהילה קבעה צום לזכר האירוע. אחד מהמשוררים היהודיים כתב על זה שיר היסטורי.
אבל אל-חאכם גם הטיל חוקים קשים על היהודים. הוא כפה עליהם לענוד תליונים מזהים על צווארם.
בתחילה יחסו אל חלק מהמוסלמים היה עוין. לאנשי הספר (אנשים שאינם מוסלמים, כמו יהודים ונוצרים) היה יחס סובלני בתשלום מס.
בשנים אחרי זה הוציא חוקים שקלו להקשות על נוצרים ויהודים. ב-1004 אסר על חגים מסוימים לנוצרים. ב-1005 חייב בני קבוצות אלה ללבוש סימנים מיוחדים. חוקים אלה נמשכו עד 1014.
בסוף שלטונו הוא נעשה חשדן. הוא הוציא צווי חוקים מוזרים שלא נהוגים, וקיבל החלטות קשות נגד אנשים מסוימים.
ב-1009 הורה על סימנים לביש במרחצאות. באותה שנה נפגעו גם מבנים נוצריים חשובים, ביניהם חלקים בכנסיית הקבר שבירושלים. מעשים אלה הגבילו את יחסי השכנים והעוררו תגובות מחוץ לארץ.
היסטוריונים חלקם כינו אותו בשם קשה בגלל התנהלותו. דעות על אישיותו נעות בין הערצה לשאטנה.