אבו בכר מוחמד אבן יחיא אבן זכריא אל-ראזי (865, 925) היה פילוסוף פרסי חשוב שכתב בערבית, וגם רופא מוביל בעולם המוסלמי.
אל-ראזי שלב שיטות מרפואה יוונית, ערבית והודית, והוסיף עליהן ניסיונו הפרטי. הוא תקף את גלנוס (Galen), רופא יווני שנחשב אז כסמכות עליונה.
הוא היה הראשון לתאר את תגובת האישון לאור. חיבורו על "הרגל ההופך לטבע" נחשב לתיאור ראשון של רפלקס מותנה (תגובה שנלמדת אחרי חזרה).
הוא כתב את הספר הראשון על רפואת ילדים, ונחשב חלוץ בתחום זה.
בתפקידו כרופא הראשי בבית חולים בבגדד, תיאר אל-ראזי באופן מדעי את האבעבועות השחורות ואת החצבת. הוא הבדיל בין שתי המחלות.
ספרו אל-ג'דרי ואל-חצבה תיאר את סימני האבעבועות ושלבי המחלה. הספר תורגם ללטינית ולשפות אירופיות רבות.
אל-ראזי כתב מאמר על דלקת האף שגרמה אבו זייד כשהריח ורדים באביב. הוא תיאר שם תגובה אלרגית קצרת (תסמונת של רגישות לפריטים).
הוא דן גם ברעיון של חיסון ובתפקיד החום כנגיד - כלומר חום כתגובה מגן של הגוף נגד מחלות.
אל-ראזי פיתח שיטה פילוסופית עצמאית ושונה מאוד מהרעיונות הרווחים בזמנו. הוא שילב את האטומיזם (הרעיון שהחומר בנוי מחלקיקים קטנים), את תיאוריית הזמן של אפלטון, ורעיונות גנוסטיים על הבריאה.
בנוסף, הוא התנגד בנחרצות לדת ולנבואה. הוא האמין בקיום מרחב מוחלט וזמן מוחלט שאינם תלויים בגופים או בתנועה.
רוב הפילוסופים של זמנו דחו את שיטתו. גם הרמב"ם (מיימונידס) המליץ להתעלם מכתביו הפילוסופיים.
כתבים פילוסופיים רבים שלו לא שרדו; חלקם נשמרו רק בציטוטים של מבקריו.
אל-ראזי כתב שני טקסטים על אלכימיה: "אל-אסראר" ו"ספר סוד הסודות". ספרו כולל מתכונים טכניים, תיאורי מכשירים, חומרים ושיטות עבודה.
הוא דן ב"מים חריפים", תמיסות שממסות חומרים, הכוללות חומצות ובסיסים חזקים.
תיאר כלי מעבדה וסיווג אותם לשתי קבוצות. הוא גם תיאר תהליכי ציפוי מתכות, כמו זהב על כסף, ומטרות מסחריות וטכניות של תהליכים אלה.
בגלל בהירות כתיבתו והיעדר מיסטיקה, כתביו האלכימיים הפכו פופולריים אצל האלכימאים האירופיים של ימי הביניים.
אבו בכר מוחמד אבן זכריא אל-ראזי (865, 925) היה רופא וחוקר גדול.
הוא כתב ספרים חשובים באשר לסיבות ומחלות. הוא שילב רעיונות מרפואה יוונית והודית.
היה הראשון שתיאר איך האישון בעין קטן ומתכווץ באור. האישון הוא העיגול השחור בעין.
הוא כתב גם את הספר הראשון על טיפול בילדים.
כמו רופא ראשי בבגדד, הוא הבדיל בין אבעבועות שחורות (מחלה עם פצעים על הגוף)
לבין חצבת (מחלה עם פריחה אחרת). ספרו על המחלות הזה תורגם לשפות אחרות.
הוא תיאר תגובה אלרגית כשהריח ורדים גרם לדלקת באף. אלרגיה היא רגישות של הגוף לחומר מסוים.
הוא גם כתב שחום הגוף יכול לעזור להגן עלינו ממחלות.
הוא חשב רעיונות משלו על זמן ומרחב. הוא גם כתב ספרים על אלכימיה (ניסויים בכימיה).
בספרים אלה הוא תיאר חומרים, מכשירים ושיטות עבודה, וגם איך לצפות מתכות בזהב.
כתביו היו ברורים ולכן אהבו אותם באירופה בימי הביניים.
תגובות גולשים