אם הבנים שמחה

אם הבנים שמחה הוא ספר של הרב יששכר שלמה טייכטל, רב משמעותי מסלובקיה, שנספה בשואה. הספר פורס את התפתחות השקפתו כלפי העלייה לארץ ישראל והשינויים הרוחניים שעבר במהלך המלחמה.

לפני השואה הרב טייכטל היה חרדית אנטי‑ציוני, התנגדות דתית לציונות. בזמן השואה הוא שינה את דעתו באופן דרמטי. בספר הוא מסביר מדוע החל לתמוך ביישוב הארץ, ומביא הרבה ציטוטים ומקורות לתמיכה בעמדה זו.

הוא מותח ביקורת על רבנים שעזבו את קהילותיהם בתקופת השואה וברחו, וגם על אלה שהתנגדו לעלייה. הוא טוען שברירה להינצל הייתה גם על ידי עלייה לארץ ישראל, ושכך ניתן היה להציל רבים. לטענתו, חיבור העם לשיבת ארץ ישראל הוא דרך לגאולה. הוא משווה את הרצון לגאולה ללא עלייה לרצון להביא ילדים בלי להתחתן, רעיון שמדגיש את חשיבות המעשים הממשיים.

עם זאת, הוא לומד זכות על הציונים המיישבים את הארץ, גם אם הם חילונים, ומבקש שהם ישובו גם לשמירת תורה ומצוות. במקביל קורא לשומרי התורה לעלות לארץ כדי לשנות את אופייה החילוני.

הרב מתבסס רבות על דברי החת"ם סופר (אחד הרבנים המפורסמים), ובהם הרעיון שעבודה שמטרתה יישוב העולם נחשבת בארץ הצדיקת מצוות עשה מן התורה. הוא מדמה עבודת הקרקע והקמת הארץ למעשה דתי חשוב.

הספר נדפס במקור בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים לפני הפשיטה הגרמנית על הונגריה. הוא הודפס שוב בניו‑יורק ב‑1969 על ידי בנו שמעון, שנחשב לציוני, ובהמשך במהדורות נוספות ב‑1983 וב‑1998. הוא תורגם לאנגלית פעמיים ונחשב לאחד הספרים המרכזיים במחשבת הציונות הדתית.

חוקרים רואים במשנתו של הרב כמה שכבות. טרם המלחמה הוא היה מתנגד פסיבי לציונות, כפי שציין בעצמו. במהלך המלחמה ניתן להבחין בשלוש חטיבות: ראשית, חיבור מיסטי לארץ אך ללא קריאה מעשית לעלייה; שנית, קריאה מעשית לעלות לארץ (שבה מיוצגות הפרקים הראשונים של הספר) ושינוי כלפי מעמדם הרוחני של יהודים חילוניים; ושלישית, גישה מאוחרת שבה ארץ ישראל היא כלי לאחדות כל חלקי העם, והגאולה תלויה באיחוד זה. שינויים אלה משקפים התרחקות מהשיטה האורתודוקסית ההונגרית שהדגישה פילוג הקהילות וההפרדה מאחרים.

אם הבנים שמחה הוא ספר של הרב יששכר שלמה טייכטל. הרב היה רב גדול מסלובקיה. הוא נספה בשואה.

בספר הוא כותב איך השתנתה דעתו בזמן המלחמה. פעם הוא לא אהב את רעיון העלייה. עלייה היא לעלות לארץ ישראל.

הוא אומר שחשוב לגור בארץ ישראל. הוא גם מגן על האנשים שבונים את הארץ. הם עוזרים לקרב את העם לגאולה. הגאולה היא כינוי לשחרור ולאיחוד העם.

הוא מבקר רבנים שעזבו את הקהילות בזמן הקשה. הוא מקווה שאנשים יחזרו גם לשמירת תורה וגם לעלות לארץ.

הספר יצא בבודפשט ב‑1943. אחיו ובניו הוציאו אותו שוב אחרי המלחמה. הספר חשוב לרעיונות של ציונות דתית.

חוקרים אומרים שמשנתו השתנתה בשלוש שלבים. בשלב ראשון הוא היה מרוחק מהציונות. בשלב שני חיבר את עצמו לארץ. בשלב השלישי ראה בארץ כלי לאחד את כל העם היהודי.