אמיל אדואר שארל אנטואן זולא (2.4.1840, 29.9.1902) היה סופר, מחזאי, פובליציסט (עיתונאי כותב מאמרים), ולבריתן (מבקר אמנות), וגם צלם צרפתי מוביל. הוא נחשב לאבי הזרם הנטורליסטי בספרות, נטורליזם הוא דרך כתיבה שמציגה אנשים וחברה בצורה מדעית וריאליסטית.
אמיל נולד בפריז. אביו, מהנדס איטלקי, מת ב־1847. המשפחה עברה לאקס-אן-פרובאנס, ושם זולא גדל על מלגה עירונית. הוא התיידד שם עם פול סזאן, שהשפיע עליו רבות. בגיל 17 חזר לפריז, נכשל בבחינות הבגרות והחל להרגיש שקשה למצוא עבודה בלי תעודה. כבר בילדותו כתב סיפורים ושאף להיות סופר.
בשנות ה־60 זולא היה חלק מעגל אמנים בפריז. הכיר אימפרסיוניסטים כמו אדואר מאנה ופול סזאן. לעבודתו בהוצאה לאור ובעיתונות הייתה השפעה על קריירת הכתיבה שלו. ב־1865 עבר לגור עם אלכסנדרין, שאותה נשא לבסוף ב־1870.
הוא כתב ביקורות, טורים ומאמרים בעיתונות. מאמרו המפורסם ביותר, "אני מאשים...!" (J'accuse), היה ב־1898 והביאו לתפקיד מרכזי בפרשת דרייפוס, המאבק לשחרור הקצין אלפרד דרייפוס, שהאשים את הצבא בעיוות דין.
זולא יצר סדרת רומנים רחבת היקף בשם "רוגון-מקוואר", שעוקבת אחר משפחה בתקופת הקיסרות השנייה. הוא הבליט דמויות מעמד העובדים, וכתב רומנים ידועים כגון "ננה" ו"ז'רמינל". סגנונו נטורליסטי: תיאור בוטה ולעתים מחריף של תופעות חברתיות.
שפת הכתיבה שלו הייתה גלויה ונועזת. היא עוררה שערוריות וחסימות, אבל גם קידמה את הבאת חייהם של העובדים אל מרכז הבמה הספרותית.
מאוחר יותר הפך זולא לחובב צילום. החל ללמוד טכניקות ב־1888, החזיק מצלמות ומחווני מעבדות, וצילם את סביבתו בביתו במדאן.
ב־1898 פרסם זולא את "אני מאשים...!" בעיתון ל'אורור. המכתב עורר טלטלה ציבורית. זולא הועמד למשפט בגין הוצאת דיבה, נגזר עליו מאסר וקנס, והוא נמלט לזמן מה לאנגליה. לבסוף חזר לצרפת, וב־1900 הומתק עונו במסגרת חנינה כללית למעורבים בפרשה.
זולא מת בפריז ב־1902 מהרעלת פחמן חד־חמצני שנגרמה מחסימה בארובה; הטענה שמדובר בחיסול נותרה בלתי מוכחת. בתחילה נקבר במונמארטר, וב־1908 הועבר הקבר לפנתאון. יצירותיו תורגמו, עובדו לקולנוע ונחשבים מרכזיות בספרות המודרנית. בעיר הולדתו ובמקומות נוספים קרויים רחובות על שמו, וחלק מכתביו הוענקו לספרייה באקס-אן-פרובאנס.
זולא היה כותב חרוץ. בביתו במדאן עבד בבוקר ובילדות ובילה בטיולים קצרים לפני כתיבה ממושכת. הוא סדר את היצירות בתיקים ועשה שימוש בחומרי מחקר רבים לתמיכה ברעיונותיו.
אמיל זולא (1840, 1902) היה סופר צרפתי חשוב. הוא כתב סיפורים ורומנים רבים. נטורליזם, דרך כתיבה שמראה את החיים כמות שהם. פובליציסט, כותב עיתונים ומאמרים.
זולא נולד בפריז. אביו מת כשהיה קטן. גדל באקס-אן-פרובאנס. שם הכיר את הצייר פול סזאן והם נשארו חברים.
הוא כתב סדרת ספרים על משפחה אחת בשם "רוגון-מקוואר". כתב גם את "ננה" ו"ז'רמינל". הרומנים שלו הראו את חיי העובדים ואת המציאות בצרפת.
ב־1898 כתב זולא את המכתב המפורסם "אני מאשים...!". הוא עמד נגד חוסר צדק בצבא. בעקבות זאת נרדף ונאלץ לצאת לחו"ל לזמן קצר.
הוא אהב גם לצלם. צילם בביתו ובתערוכות. מת ב־1902 בתאונה בארובה. לאחר מותו הונצח ונקראו רחובות על שמו.
תגובות גולשים