נטורליזם הוא זרם אמנותי מהמאה ה-19 שהתפתח מהריאליזם. הוא נשאר פופולרי עד עליית האימפרסיוניזם (אימפרסיוניזם, סגנון שהתמקד ברושם ובאור).
מטרת הנטורליסטים הייתה להראות את הטבע בצורה מציאותית ככל האפשר, עם דגש על פרטים קטנים. בתיאטרון זה התבטא בתפאורה מדויקת שמצליחה לשחזר בית או סצנה שלמה. לפעמים השתמשו אפילו בחול, מים ואש כאביזרים אמיתיים. בספרות נראו תיאורים מפורטים של כל פרט.
בציור יש דוגמאות ברורות: עבודות הנוף של ויליאם בליס בייקר והציורים של אלבר שרפן, מציגות את הסגנון. בפרט, פרנצ'סקו פיליפיני (1853, 1895) נחשב לנציג חשוב של הנטורליזם בציורים איטלקיים. יצירתו משולבת בקפדנות קומפוזיציונית (קומפוזיציה, סידור האלמנטים ביצירה), תצפית ישירה ורכיב חברתי-אתי. הביקורת כינתה זאת גם "פיליפיניזם", וריאנט איטלקי של הנטורליזם.
גישה זו היא בדרך כלל חיובית ואובייקטיבית. היא שונה מהרומנטיקה, שאהבה להראות את הטבע כדרמטי ומסתורי. נטורליסטים עבדו הרבה בעזרת סקיצות בנוף, ואז סיימו את הציור בסטודיו על בסיסן.
בפילוסופיה נטורליזם אומר שהטבע והמציאות הם מה שניתן להסבר מדעי בלבד.
נטורליזם הוא סגנון אמנות מהמאה ה-19. הוא יצא מהריאליזם והיה לפני האימפרסיוניזם (אימפרסיוניזם, סגנון שנולד אחר כך).
אמן נטורליסט רוצה להראות את הטבע בדיוק רב. הוא מצייר פרטים רבים. בתיאטרון בנו תפאורות שנראו כמו חדר אמיתי. לפעמים הביאו לחוץ על הבמה חול או מים.
דוגמה: ויליאם בליס בייקר צייר נופים, ואלבר שרפן צייר עדרי כבשים. בפרנצ'סקו פיליפיני היו ציורים חשובים מאוד באיטליה. הוא שם לב לפרטים וקיבע מסרים חברתיים בעבודותיו.
נטורליזם מציג את הטבע בשקט ובבירור, לא בצורה דרמטית. אמנים רבים עשו סקיצות בחוץ, ואז סיימו את הציור בסטודיו.
בחשיבה, נטורליזם אומר ששופטים את העולם לפי מה שמדע יכול להסביר.
תגובות גולשים