אמילי דה שאטלה (17 בדצמבר 1706, 10 בספטמבר 1749) הייתה מדענית, מתמטיקאית ופילוסופית צרפתייה בולטת בתקופת ההשכלה. היא ידועה בעיקר בתרגום המלא והמעורר של עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע של אייזק ניוטון (הפרינקיפיה). התרגום לצרפתית פורסם לאחר מותה ב-1756 וכולל הערות ותיקונים שלה שעזרו להפיץ את רעיונותיו של ניוטון בצרפת.
אמילי נולדה בפריז למשפחת אצולה. אביה ארגן לה חינוך עשיר, והיא למדה שפות וקוראת קלאסיקות בילדותה. כבר בנעוריה שלטה בלטינית ובלשונות נוספות, והתעניינה מתמטיקה ופילוסופיה.
ב-1725 נישאה למרקיז דה שאטלה וקיבלה את התואר מרקיזה. היו להם שלושה ילדים. הנישואים היו מסודרים חברתית, והזוג חיה לעיתים בנפרד תוך שמירה על משק בית משותף.
בשנות ה-30 חידשה לימודי מתמטיקה ולמדה אצל חוקרים חשובים. היא פיתחה מומחיות בחשבון אינפיניטסימלי (חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי) ובגאומטריה אנליטית.
דה שאטלה כיהנה כשותפה אינטלקטואלית ורומנטית של וולטר. יחד הפכו את טירת סירי למרכז מחקר שבו גם אירחה חוקרים ומבצעת ניסויים.
ב-1749 נולדה לה בת בשם סטניסלס-אדלייד. אמילי מתה מספר ימים לאחר הלידה בעקבות זיהום בגיל 42. גם בתה מתה בגיל קטן.
דה שאטלה פרסמה מאמרים וספרים חשובים, ובראשם "יסודות הפיזיקה" (Institutions de Physique, 1740). הספר דן בעקרונות פיזיקה ופילוסופיה, ובו היא שוקלת רעיונות של ניוטון ולייבניץ ומנסה לשלבם.
בשנת 1737 פרסמה מאמר על טבע האש. היא העלתה רעיונות על צבעים בשמשות רחוקות והציגה תצפיות פיזיקליות ניסיוניות.
בספר זה הציגה דה שאטלה מערכת רעיונות שניסתה לאחד תובנות ניוטוניות ולייבניציאניות. הספר זכה לפופולריות ולביקורת, ופורסם במהדורות נוספות ובשפות אחרות.
דה שאטלה הגבילה וטענה נגד כמה טיעונים של ז'אן דה מאיירן בנושא "vis viva" (כוח חי), מונח שהיה המקדם של המושג האנרגיה הקינטית. התגובה שלה חיזקה את מעמדה האינטלקטואלי.
דה שאטלה הבהירה את ההבדל בין תנע (כמות תנועה) לבין אנרגיה. היא טענה שאנרגיה קינטית (אנרגיה של תנועה) פרופורציונית למסה ולמהירות בריבוע. הניסוי המפורסם שניסה להדגים זאת כלל הפלת כדורים לתוך חימר ובחינת העומק בו חדרו; התוצאה תמכה ברעיון שהעומק פרופורציונלי למהירות בריבוע.
ב-1749 השלימה דה שאטלה תרגום מלא של הפרינקיפיה לנטינית לצרפתית והוסיפה הערות מפורטות. הערותיה הרחיבו והסדירו חלקים במכניקה של ניוטון, ולעיתים תקנו הנחות או הרחיבו אותן.
מעבר לעשייה המדעית, כתבה גם חיבורים פילוסופיים והשפיעה על דעות לגבי שיטות המדע, ידע וחשיבה מטפיזית. חלק מעבודותיה נדונו ונכללו בחלקים של האנציקלופדיה של דידרו.
דה שאטלה ביקרה את רעיונות ג'ון לוק בנוגע לידע ולדבר מולד. היא טענה שנחוצים עקרונות יסודיים ולא הכל ניתן להסברה דרך ניסיון בלבד.
במאמרה על האושר טענה שאושר דורש שילוב של בריאות, טעמים, מידות טובות ואשליות מועילות. האשליות הן אמונות שנותנות תקווה ומניעות לפעולה, כל עוד אינן מטעות קשות.
דה שאטלה עסקה גם באופטיקה, בלשנות, ובטבע הרצון החופשי. היא תרגמה ועיבדה יצירות ספרותיות ופילוסופיות, כולל "משל הדבורים" של מנדוויל.
כדי לכסות חובות היא המציאה הסדר פיננסי מתוחכם, שמזכיר רעיונות של נגזרים מודרניים.
ב-1740 תרגמה ועיבדה את הפואמה של מנדוויל. היא השמיטה והוסיפה קטעים, וציינה זאת במפורש.
דה שאטלה טענה בעקשנות לזכותן של נשים להשכלה טובה. היא כתבה שהחינוך מגביל או מאפשר כישורים יצירתיים ומדעיים.
דה שאטלה נחשבת למי שתרמה להפיכת רעיונות ניוטונים לזמינים בצרפת ולפיתוח מושג האנרגיה. על שמה נקראו כוכב מינורי ומכתש, ונוסדו מוסדות ופרסים לזכרה. עבודותיה ושמה חזרו למוקד עניין במחקר ובאמנות במאה ה-21.
אמילי דה שאטלה (1706, 1749) הייתה מדענית וצינית מתמטיקה מצרפת. היא עזרה לאנשים להבין את חוקי הטבע.
אמילי נולדה בפריז במשפחה עשירה. אביה נתן לה ספרים ומורים. היא למדה שפות ומתמטיקה מגיל צעיר.
היא נישאה וקיבלה את התואר מרקיזה. היו לה שלושה ילדים.
כשהייתה צעירה בוגרת, חזרה ללמוד מתמטיקה עם מורים מפורסמים.
אמילי חברה וגרה עם הסופר וולטר בחלק מהזמן. הם דברו הרבה על מדע.
ב-1749 נולדה בתה, ואמילי חלה ומתה זמן קצר אחרי הלידה.
אמילי כתבה ספר חשוב בשם "יסודות הפיזיקה". הספר דן בחוקי הטבע.
היא התווכחה עם מדען על מה למדוד בכוח של גוף נע. המונח "כוח חי" הוא שם ישן למה שנקרא היום אנרגיה קינטית.
אמילי הסבירה שאנרגיה קינטית היא האנרגיה של תנועה. היא הראתה שאנרגיה זו גדלה לפי مربع המהירות. היא השתמשה בניסוי שבו כדורים פגעו בחימר כדי להראות את זה.
היא תרגמה לעברית את ספרו המפורסם של ניוטון לצרפתית. (הפרינקיפיה הוא ספר על חוקי הטבע.) תרגומה כלל הסברים חשובים.
אמילי האמינה שנשים צריכות חינוך טוב. היא כתבה שנשים יכולות ללמוד מדע ושירה.
היום קוראים לה כבוד בזכות תרומותיה. יש פרסים ומוסדות על שמה.
תגובות גולשים