אמין טריף

אמין טריף (1898, 2.10.1993) היה שייח' (מנהיג דתי) וראש המגזר הדרוזי בישראל הראשון. כיהן בתפקיד במשך כ־65 שנה. בשנת 1990 זכה בפרס ישראל על תרומתו לעדה ולמדינה.

אמין נולד בכפר ג'וליס בגליל המערבי למשפחה דרוזית אדוקה. בגיל 13 נסע לח'לואת אל-ביאד'ה, מרכז ללימודי הדת הדרוזית, ולמד שם עד 1918. לאחר חזרת אביו והופעתו כמנהיג העדה כיהן אביו ארבעים שנה. ב־1928, לאחר מות אביו, התמנה אמין לראש העדה למרות התנגדות חלק מהקהילה.

כראש העדה ייצג את הדרוזים בפני שלטונות המנדט הבריטי. הוא ראה את שלטון הבריטים כזמני וצפה בהקמת מדינה יהודית. בשנות המנדט ובשנות הייסוד יזם שיתוף פעולה עם יהודים ושמר על מעמד נייטרלי של הדרוזים. בתקופת המרד הערבי (1936, 1939) ובמלחמת העצמאות (1948) הצליח לשכנע רבים מהדרוזים להישאר ביישוביהם ולא להצטרף לפעולות مسולמות נגד יישובים יהודיים.

טריף פעל להבטיח רכוש ואתרים קדושים לדרוזים. ב־1949 נאבק על בעלות קבר נבי שועייב, ובסיוע השלטונות נותר הקבר בבעלות ההקדש הדרוזי. ב־1964 הוכרה בבירור בעלות העדה.

בשנים הבאות הקים מוסדות רשמיים: מועצה דתית דרוזית (אושרה ב־1950), הכרה כעדה עצמאית לפי חוק (1957), ובית דין דתי דרוזי (אושר ב־1962). ב־1977 עזר להכניס את 'מקצוע המורשת הדרוזית' לתוכנית הלימודים. הוא דאג גם לשיפור תשתיות כפריות ושירותי בריאות, ולפעמים הוציא פסקי הלכה שנויים במחלוקת, כמו איסור על נשים שלמדו סודות הדת להוציא רישיון נהיגה.

בשנת 1988 הוכתר כמנהיג הבלעדי של הדרוזים בכל המזרח התיכון. ערכי הנהגתו כללו סולידריות פנימית, חיזוק האמונה בקרב צעירים, שמירה על נישואי קבוצה (איסור נישואי תערובת), וסובלנות. נדודיו בכפרים ועבודתו הציבורית חיזקו את המשכיות הקהילה.

ב־2 באוקטובר 1993, בגיל 95, נפטר ממחלה ממושכת שפגעה במערכת החיסון. קבורתו נערכה בהשתתפות למעלה מ־150 אלף אנשים, ובה נכחו נציגי מדינה בכירים. קברו נמצא בחדר בביתו בג'וליס. הבית פתוח למבקרים בלבוש צנוע, ומכיל מוזיאון קטן עם חפציו.

לאחר מותו המשיך נכדו מוואפק טריף לתפקיד המנהיג הרוחני. אחיינו סאלח טריף כיהן כחבר כנסת ושר.

אמין טריף (1898, 1993) היה שייח' (מנהיג דתי) של הדרוזים. הדרוזים (עדה דתית) עוקבים אחרי מסורות משלהם. הוא הוביל את הדרוזים בישראל במשך רוב חייו.

אמין נולד בכפר ג'וליס. בילדותו למד במקום מיוחד לדת הדרוזית עד 1918. אחרי מותו של אביו, הפך אמין למנהיג העדה ב־1928.

הוא עבד עם השלטונות בישראל. בזמן המלחמות הוא עזר לשמור על יישובים דרוזיים. ב־1949 שמר שהקבר של נבי שועייב נשאר בידיים דרוזיות. ההקדש הדרוזי קיבל את הקבר רשמית ב־1964.

אמין הקים מועצה דתית ובתי דין דרוזיים. הוא גם דאג לחינוך דרוזי ולשירותי בריאות בכפרים. ב־1990 קיבל פרס ישראל על תרומתו.

ב־2 באוקטובר 1993 מת בגיל 95 ממחלה. אלפי אנשים הגיעו להלוויה. ביתו בג'וליס הפך למקום קדוש. שם קברו נמצא בחדר מיוחד.

אחיינו סאלח טריף היה פוליטיקאי. נכדו מוואפק תפס אחריו את תפקיד המנהיג הרוחני.