אמיר שמעון אשל (נולד ב-4.4.1959) הוא אלוף במילואים בצה"ל וכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון. נולד ביפו, גדל ברמת גן ולמד בתיכון אהל שם. אביו, יחזקאל אשל, עלה מעיראק ושירת במערכות הביטחון. אמו עדנה במשפחת עלייה מרוסיה; חלק מהמשפחה נספה בשואה.
אשל בעל תואר ראשון בלימודים כלליים מאוניברסיטת אובורן בארצות הברית, ותואר שני מאוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי.
אשל התגייס ב-1977, התנדב לקורס טיס והוסמך כטייס קרב ב-1979. שירת במטוסי עייט (סקייהוק), ובהמשך עבר להטיס F-16, מטוס קרב מודרני. פיקד על טייסות 110 ו-201, ושירת כמפקד בבסיסים רמון ותל נוף.
במלחמת לבנון הראשונה שירת כטייס מבצעים. כראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר הוביל תכנון מבצעי. באפריל 1996 פיקד על הגזרה המזרחית בפיקוד הצפון במהלך "ענבי זעם".
בתפקידו כמפקד בסיס רמון אירע מקרה שבו נורה טיל הלפייר מסביב למסוק שהיה בטיסת העברה. הוקמה ועדת חקירה וחויבו הטייסים; אשל אף קנס את עצמו.
כמפקד בסיס תל נוף הוביל ב-2003 מטס של שלושה F-15 מעל אושוויץ-בירקנאו. הרעיון למטס הגיע עוד ב-1987, והוא ביקש להנציח את זיכרון השואה באמצעות הטיסה.
ב-2004 הוביל שינוי בתפיסת הפעולה המשותפת של כוחות אוויר ויבשה. ב-2006 שימש כראש מטה חיל האוויר וחלק במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים אחרים. ב-2008 מונה לראש אגף התכנון בצה"ל.
ב-14 במאי 2012 מונה למפקד חיל האוויר. בתחילת כהונתו סירב לקבל רכב מתוצרת גרמניה מטעמי עקרון.
במהלך תקופתו התקיימו מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן", שבהם חיל האוויר לקח חלק מרכזי בפעילות התקפית ובהגנה, כמו גם בפעילות לסיכול העברת אמל"ח מסוריה ואיראן לחזבאללה. בחיל הוכנסו מטוסים ומערכות חדשות: מטוסי אימון M-346 "לביא", מטוסי תובלה C-130 סופר-הרקולס, ומטוס הקרב החמקן F-35I "אדיר". מטוס ה-F-35I הגיע ב-16.12.2016 ואשל טס בו בטיסת בכורה.
כהונתו הוארכה בשנה והייתה הארוכה ביותר בתפקיד מאז 1973. ב-14.8.2017 הוחלף על ידי עמיקם נורקין. במהלך כהונתו קיבל את אות לגיון ההצטיינות מארצות הברית ואת צלב הכבוד מזהב מגרמניה.
ב-2019 הצטרף להתנדבות ב"קרן רמון" וב-2019 מונה לדירקטור מטעם קרן פימי בחברת Bird Aerosystems. ב-2020 שימש כיועץ לבני גנץ בנושאים הקשורים לתוכנית השלום של טראמפ, ופעל למנוע החלת ריבונות מיידית בבקעת הירדן וביהודה ושומרון.
במאי 2020 מונה למנכ"ל משרד הביטחון בעת שכיהן בני גנץ כשר. בתפקיד זה הוביל רכש גדול לבניין כוח: מטוסי תדלוק, מסוקים, צוללות ופיתוח מערכת יירוט בלייזר (מערכת שמנסה ליירט טילים באמצעות קרן לייזר). הוא חיזק קשרים ביטחוניים עם ארצות הברית ומדינות הסכמי אברהם, והיצוא הביטחוני הגיע לשיא של כ-11.3 מיליארד דולר ב-2021.
כנגד זאת, הוביל גם מהלכים פנימיים: העברת מחנות צה"ל לאזור הנגב, קידום רפורמות לטובת נכי צה"ל, שינוי מעמדם של יתומי מערכות והעלאת שכר חיילים. בספטמבר 2022 דיבר על המב"מ, המערכה בין המלחמות, שמטרתה למנוע התבססות איראן בסוריה.
בנובמבר 2022 ביקש לפרוש וסיים את תפקידו ב-1 בפברואר 2023.
בשנת 2023 מונה ליושב-ראש חברת "אינטל טק". בפברואר 2024 החל לכהן כדירקטור בחברת רב-בריח.
אשל נשוי ואב לשלושה. מתגורר במושב קדרון.
אמיר אשל נולד ב-4.4.1959 ביפו. גדל ברמת גן. אביו עלה מעיראק. משפחת אמו עלתה מרוסיה.
אשל התגייס לצה"ל ב-1977. הפך לטייס קרב ב-1979. טס במטוסים שונים והיה מפקד בבסיסים רמון ותל נוף. הוא לחם במלחמות ועשה גם הדרכה לטייסים חדשים.
היה מקרה שבו מטוס מסוק ירה טיל בטעות. הוקמה ועדת חקירה, ואשל קנס את עצמו.
בשנת 2003 הוביל מטס של שלושה מטוסי F-15 שטסו מעל מחנה אושוויץ. זה היה דרכו להנציח את זיכרון השואה.
ב-2012 מונה למפקד חיל האוויר. בתקופתו החיל השתתף במבצעים גדולים, והגן באמצעות מערכות כמו כיפת ברזל. בחיל נכנסו גם מטוסים חדשים, כולל F-35, שאשל טס בו בפעם הראשונה.
ב-2020 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. רכש ציוד צבאי כמו מטוסים וצוללות. חיזק קשרים ביטחוניים עם מדינות בעולם. עזר להעביר מחנות צבא לנגב ולשפר זכויות לנכי צה"ל ויתומי מלחמה.
ב-2023 הפך ליו"ר חברת אינטל טק. ב-2024 נכנס לדירקטור בחברת רב-בריח.
אשל נשוי ואב לשלושה. מתגורר במושב קדרון.
תגובות גולשים