אמנון (דמות מקראית)

אמנון היה הבן הבכור של דוד המלך, ממאיר אֵהי־נוֹעַם היזרעאלית (אמו של אמנון). הוא ידוע בעיקר בגלל מעשה האונס שעשה בתמר, אחותו מאב.


אמנון חשק בתמר. בהשפעת יונדב בן שמעה התחזה לחולה, הוביל אותה אל ביתו, אנס אותה (אונס, פעולה מינית שנעשית בכוח על אדם שאינו רוצה) וגירש אותה מביתו בושה.

דוד כעס על אמנון אך לא נקט בצעדים מעשיים נגדו. אבשלום, אחיה של תמר מאמה, לקח אותה לביתו כדי להגן עליה. אחרי שנתיים ארגן אבשלום מסיבה לכל בני המלך והורה לנעריו להרוג את אמנון כשהיה שיכור. הם עשו זאת, ואז אבשלום ברח לגשור לבית סבו, תלמי המלך.


בפרשנות המסורתית יש כמה ניסיונות להבין את המניעים וההשלכות. חלק מהפירושים בחז"ל ופרשני המקרא (כמו רש"י, רלב"ג ורג"ד) מציעים שהתגובה והאיבה כלפי אמנון נובעות גם מהתנהגות של תמר או מרצון האל להעניש את בית דוד. סיפור זה נקשר לעונשים שנאמרו לדוד לאחר מעשהו עם בת־שבע.


חוקרים מודרניים מציעים גם פשר פוליטי לסיפור. אריאלה דים־גולדברג טענה שהמעשה כוון גם לפגיעה במעמדו של אבשלום, כדי למנוע את התפשטות השפעת דוד. ניסן אררט ראה בסיפור חלק מחטיבה שמתמקדת באבשלום ובמאבק על הירושה.


רצח אמנון זעזע את בית דוד. בני המלך ברחו מהסעודה ונוצרה תקופה של אבל ומתח משפחתי. אבשלום ברח מפני תגובת אביו. המספר המקראי מציג את האירועים כחלק מהעונש שנגזר על דוד בעקבות פרשת בת־שבע, כלומר, בני משפחתו יפגעו זה בזה.


במסורת יש דיונים על מעמד תמר בגלל מוצאה, והאם יחסיה עם אמנון היו "מותר" לפי חוקי המקרא. מאוחר יותר שמות אמנון ותמר שימשו גם ביצירות ספרותיות ובתרגומים, למשל בשיר ובשימושים תרבותיים כמו שם לפרח.

אמנון היה הבן הבכור של המלך דוד. תמר הייתה אחותו מאב. יום אחד אמנון רצה בתמר למרות שהיא לא רצתה.


אמנון התחזה לחולה והזמין את תמר אל ביתו. שם הוא עשה בה מעשה רע שהיא לא רצתה. המעשה הזה נקרא אונס, כשמישהו מאלץ מישהו אחר לעשות משהו נגד רצונו.

אבשלום, אחיה של תמר, לקח אותה לביתו כדי להגן עליה. אחרי שנתיים אבשלום ערך סעודה והזמין את אמנון. בזמן הסעודה אמנון נהרג. אבשלום ברח לבית סבו כי פחד מהתגובה של דוד.


אחרי המקרה כל בני המלך מאוד התבלבלו ועצבו. דוד ובניו התאבלו, ולסיפור יש גם קשר לעונש שנאמר לדוד בגלל מעשה קודם בחייו.


הסיפור מציג בעיות של משפחה, עוול ותוצאות של מעשים רעים. מאוחר יותר שמות אמנון ותמר הופיעו גם בסיפורים ושמות של פרחים ויצירות ספרות.