"אמנון ותמר" הוא השם הנפוץ לצמח שנקרא גם סגל שלוש-גוני (שם מדעי: Viola tricolor). זהו מכלוא, כלומר תערובת של כמה מיני סיגליים שבפרק ההכלאה יצר צמח חדש.
זהו צמח נוי שפורח בחורף. בדרך כלל הוא חד-שנתי, ונוטה להגיע לגובה של 10, 20 ס"מ. במקומות קרים באירופה הוא גדל לעתים כרב-שנתי (צמח שחי כמה שנים). לפרח חמישה עלי כותרת רכים, ממרקם קטיפתי, ובהם גדלים פרחים בגודל משתנה, מכמה סנטימטרים ועד כ-12 ס"מ.
הפרחים מגיעים בצבעים רבים והם קלים לגידול, לכן משתמשים בהם לגינון ונוי, במיוחד בעיר. הפרי רב-זרעי, והרבייה מתבצעת בדרך כלל על ידי זרעים או בחלוקת הצמח.
ברוסיה נקרא הפרח "איוואן דה מריה" (Ivan-da-Maria) ובסביבתו סופרו אגדות עם על אח ואחות שהפכו לפרח. בתרגום הרוסית לעברית, שאול טשרניחובסקי השתמש בשמות אמנון ותמר, שמות שמזכירים דמויות מוכרות מהתנ"ך.
בעברית שימש קודם לכן השם "סגל". הוצעו שמות אחרים, כמו "קטיפנית" (בהצעת יוסף קלויזנר) ו"שרעפת" (בהשפעה צרפתית), אך הצעת טשרניחובסקי היא זו שתקעה והפכה לשם המקובל.
יש הסבורים שגם הרומן של אברהם מאפו, "אהבת ציון", שבו שמות הדמויות הם אמנון ותמר, תרם להתפשטות השם כשם לרומנטיקה ולצמח עצמו.
אמנון ותמר הוא פרח יפה. שמו המדעי הוא Viola tricolor. שם מדעי זהו השם המדעי של המין.
הוא מכלוא. כלומר הוא תערובת של כמה מינים.
הפרח פורח בחורף. הוא בדרך כלל צמח חד-שנתי. הוא גבוה כ־10, 20 ס"מ.
לפרח יש חמישה עלי כותרת רכים. הם נראים כמו קטיפה. יש פרחים בגדלים שונים ובצבעים רבים.
הפרח קל לגדול. משתמשים בו בגינות ובאזורים עירוניים. אפשר להרבות אותו בזרעים או על ידי חלוקת הצמח.
ברוסיה קראו לו "איוואן דה מריה" ויש סיפור עם על אח ואחות שהפכו לפרח. טשרניחובסקי תרגם את הסיפור לעברית. הוא קרא לפרח "אמנון ותמר".
לפני כן קראו לו גם "סגל". היו הצעות אחרות לשם, אבל השם אמנון ותמר נשאר.
תגובות גולשים