אמנת אוזימו נחתמה ב-10 בנובמבר 1975 בין איטליה לבין הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
האמנה התייחסה לגורלו של האזור החופשי של טריאסטה (שטח בן 738 קמ"ר בצפון־מזרח איטליה). כיום כשליש מהאזור שייך לאיטליה, והשאר נחלק בין סלובניה וקרואטיה (אז חלק מיוגוסלביה).
לפני מלחמת העולם הראשונה האזור היה תחת האימפריה האוסטרו־הונגרית. אחרי מלחמת העולם השנייה נכבש על־ידי הכוחות היוגוסלביים וכוחות ניו זילנד. בשל טענות ריבונות הוכרז האזור כמדינה חופשית בחסות האו"ם. בפועל הוא חולק מנהלית לשני חלקים בלי סימן ריבוני ברור.
ב-1954 מיזכר לונדון העביר את הניהול האזרחי: חלק A לאיטליה, חלק B ליוגוסלביה, אך הטענות לשלטון נמשכו. רבים מתושבי האזור דיברו סלובנית וחשו זיקה סלאבית.
האמנה, שנכתבה בצרפתית, קבעה את החלוקה הקבועה: אזור A לאיטליה, אזור B ליוגוסלביה. בכך אישרה באופן רשמי את מיזכר לונדון מ-1954. הובהרה זכות המעבר של תושבים בין האזורים, וגם מעבר סחורות יוגוסלביות למפרץ טריאסטה. בתקופת המלחמה הקרה זה אפשר מעבר שלא היה מובן מאליו.
בחלק מהציבור האיטלקי היו התנגדויות חזקות. המבקרים ראו בכך ויתור על חלקים שנחשבו איטלקיים. אנשים אשםו את אלדו מורו, ראש ממשלת איטליה אז, על ויתור זה. גם תושבי טריאסטה התנגדו, בין השאר בגלל עיקולי נכסים איטלקיים באזור הסלובני.
אמנת אוזימו נחתמה ב-10 בנובמבר 1975 בין איטליה ליוגוסלביה.
האמנה התייחדה לאזור טריאסטה. טריאסטה הוא אזור קטן ליד הים האדריאטי. שטח האזור היה 738 קמ"ר.
אחרי מלחמה שנייה האזור נכבש על ידי כוחות שונים. האו"ם הכריז שהאזור יהיה "חופשי". ב-1954 הוחלט שחלק אחד יתנהל על ידי איטליה וחלק אחר על ידי יוגוסלביה.
ב-1975 הוסכם שסוף־סוף אזור A יהיה תחת איטליה ואזור B תחת יוגוסלביה. הוסדרו מעבר תושבים וסחורות בין האזורים.
בחלק מאיטליה היו כועסים. אנשים הרגישו שאיטליה ויתרה על אדמה שלה. גם תושבים מקומיים היו מודאגים בגלל תביעות ורכוש שנלקח באזור הסלובני.
תגובות גולשים