'אנא בכוח' הוא פיוט (שיר תפילה) שנאמר בתפילת שחרית אחרי פרשת הקורבנות. רבות מהקהילות גם אומרות אותו בקבלת שבת, ובמהלך ספירת העומר - התקופה של שבעת השבועות בין פסח לשבועות. בכל אחת משבע השורות של הפיוט יש שש מילים. ראשי התיבות של המילים בכל שורה משויכים לפי המסורת הקבלית (הקבלה היא זרם מיסטי ביהדות) לשם של 42 אותיות, הנחשב לשם מיוחד של אלוהים במסורת התלמודית והקבלית. = מקור הפיוט = מקורו בימי הביניים, ככל הנראה בחוגי מקובלים אשכנזיים. רשומים שמות כמו הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו), רבי חיים ויטאל ורבי שלום שרעבי שהזכירו ופירשו את הפיוט. יש גם דיונים מי חיבר אותו, וחיבורים שהלבישו עליו מסורות של סדר אותיות עתיק. = מבנה ומהות הפיוט = הפיוט בנוי משבע שורות, ושש המילים בכל שורה מייצגות יום בספירה. בראשי התיבות נראית מערכת אותיות מיוחדת שיש לה משמעות רוחנית על פי הקבלה. חלק מהפרשנויות רואות בו תפילה לבקשה ולחיבור רוחני; אחרים מדברים על מקומות בהם מוזכרות מלים כמו "צרורה", שמקורן במקרא. = צורת קמע וארגון צלילי = הפיוט נמצא גם בקמעות - תליות עם טקסט מקודש. נמצאו קמעות מהמאות ה-18. חלק מהקהילות תלו קמיע עם המילים יחד עם ציור של המנורה. יש טענות כי הפתיחה של הפיוט פועלת כמפתח צופן, אך עדויות אלו לא חד-משמעיות. = זמני אמירתו = אומרים את הפיוט בתפילת השחרית, בחלק מקבלת השבת, ולעתים במנהגי שמחת תורה ובהקפות. חסידים נוהגים לחזור על כל מילה שבע פעמים. לפי מנהג האר"י, אומרים אותו לפני השינה כחלק מקריאת שמע שעל המיטה. יש גם נוהגים בתשליך ובהושענות. = נוסח הפיוט ורכיביו = בפיוט מופיעות סדרות ראשי תיבות כמו אב"ג, קר"ע ועוד. יש שונות במקורות על פירושים ונוסחים. לאחר אמירת הפיוט נהוג להוסיף "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומקצת הקהילות עמידה בעת האמירה. = לחנים והשפעה = לפיוט יש מנגינות מסורתיות בקהילות תימן, מרוקו וגיאורגיה. בעשורים האחרונים הלחנים המודרניים הפכו את הפיוט נפוץ גם בציבור לא-דתי. מוזיקאים שהלחינו או ביצעו את הפיוט כוללים את ירחמיאל ביגון, צבי זלבסקי, עובדיה חממה, משפחת ואך ומוטי שטיינמץ. השם "אנא בכוח" השפיע גם על שירה עברית חדשה, ושימש ככותרת לשירים של מספר משוררים.
'אנא בכוח' הוא פיוט. פיוט זה הוא שיר תפילה יהודי. אומרים אותו בתפילת שחרית אחרי פרשת הקורבנות. גם בשבת הרבה קהילות שרים אותו. את הפיוט אומרים גם בזמן ספירת העומר. זו תקופה של שבעה שבועות בין פסח לשבועות. כל שורה בפיוט קשורה ליום בספירה. = מקור הפיוט = הפיוט נכתב לפני מאות שנים. מקובלים ואנשים חשובים במסורת ציינו ופירשו אותו. = מבנה ומהות הפיוט = לפי המסורת יש בפיוט שבע שורות. לכל שורה יש שש מילים. ראשי התיבות של המילים יוצרים צירוף אותיות מיוחד. זה נחשב שם מיוחד של אלוהים. (קבלה זה דרך מחשבה מיסטית ביהדות.) = צורת קמע וארגון צלילי = מדי פעם מדפיסים את המילים על קמיעות. קמע זהו תליון שאנשים שמים ליד תפילה. יש קמעות ישנים מהמאה ה-18. = זמני אמירתו = אומרים את הפיוט בבוקר. גם בשבת לפני 'לכה דודי' נוהגים לשיר אותו. בחגים כמו שמחת תורה יש מנהגים שאומרים אותו בחוזקה ובהקפות. יש הרגלה לחזור על מילים כמה פעמים. = נוסח הפיוט ורכיביו = בפיוט מופיעות סדרות של אותיות בתחילת השורות. אחרי הפיוט נוהגים להוסיף "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". = לחנים והשפעה = לפיוט יש מנגינות מסורתיות ממקומות שונים. מוזיקאים עיבדו את השיר גם בעשורים האחרונים. השם 'אנא בכוח' הופיע גם בשירים של משוררים מודרניים.
תגובות גולשים