אנגלית אמריקאית

אנגלית אמריקאית או אנגלית אמריקנית (באנגלית: American English, U.S. English) היא ניב (צורת דיבור מקומית) של האנגלית המדוברת והכתובה בעיקר בארצות הברית. לפי נתונים מ-1990, 97% מתושבי ארה"ב דיברו אנגלית "טובה" או "טובה מאוד". נתונים מ-2004 הראו שיותר משני שלישים משתמשים בניב האמריקאי. בבתי ספר בישראל מלמדים בעיקר אנגלית אמריקאית, אך גם מלמדים את ההבדלים בין הניבים.

שני הניבים שונים באיות, בדקדוק ובמבטא (דרך ההגייה). ההבדלים לא מונעים הבנה הדדית ברוב המקרים. האנגלית האמריקאית התפתחה מהאנגלית הבריטית, עם נטייה לפשט או לשנות חלקים מהשפה כדי להיראות יותר "הגיונית". שינויים אלה לא בוצעו על ידי ממשלה, אלא התפתחו בהדרגה ותועדו על ידי סופרים ומילונים.

המילון האמריקאי הידוע נכתב על ידי נואה ובסטר ב-1828. ובסטר רצה להדגיש שהניב האמריקאי שונה, והציע שינויים באיות כדי לפשט אותו. חלק מהשינויים התקבלו, וחלק יצר בלבול או שינויים חלקיים.

יש דוגמאות ברורות לשוני באיות ובמילים: למשל center מול centre, pajamas מול pyjamas; וגם מילים שונות לחלוטין כמו elevator מול lift או transportation מול transport. בנוסף, האוצר המילים האמריקאי כולל מילים שמגיעות משפות רבות אחרות, למשל ספרדית, גרמנית, צרפתית, שפות ילידי אמריקה, יידיש ושפות אפריקאיות.

אנגלית אמריקאית היא הדרך שמדברים אנגלית בארצות הברית. ניב הוא צורת דיבור של מקום.

ברוב בתי ספר בישראל מלמדים את האנגלית האמריקאית.

יש הבדלים באיות, בדקדוק ובמבטא. בדרך כלל אנשים עדיין מבינים זה את זה. יש מילון חשוב שעזר להראות את ההבדלים. מילון הוא ספר שמסביר מילים. המילון המפורסם נכתב על ידי נואה ובסטר. הוא רצה לפשט חלק מהאיות.

דוגמאות קצרות: center במקום centre, pajamas במקום pyjamas, elevator במקום lift. אנגלית אמריקאית גם לקחה מילים משפות אחרות. חלק מהמילים באו מספרדית ושפות של ילידי אמריקה.