אנדוציטוזה

אנדוציטוזה (בליעה תאית; endo=בתוך, cytos=תא) היא קליטת חומר לתוך התא על ידי התקפלות של ממברנת התא פנימה וסגירתה כשלפוחית קטנה. קיימות שתי צורות עיקריות: פגוציטוזה, בליעת חלקיקים גדולים, ופינוציטוזה, גמיעת נוזלים. התהליך ההפוך נקרא פליטה תאית או אקסוציטוזה.

תמונה: בירוק מוצג חלבון G המשתתף בתהליך, ובאדום סוכר שהוכנס לתא באנדוציטוזה.

אנדוציטוזה מאפשרת מעבר חומרים דרך ממברנת התא. מעבר זה חשוב לנשימה תאית, להעברת אותות עצביים, להפרשת פסולת ולקליטת חומרים חיוניים כמו גלוקוז, חומצות אמינו וליפידים. גם כניסת תרופות או וירוסים לתא יכולה להיעשות כך. על פי התאוריה האנדוסימביוטית של לין מרגוליס, המיטוכונדריה הייתה פעם חיידק שנכנס לתא בדרך דומה והפך לסימביונט.

בפגוציטוזה התא שולח "זרועות" לעבר הגוף הזר ונוצרה בועית העוטפת אותו. בועית זו מתמזגת עם ליזוזום, אברון מעכל, והחומר מתפרק. במערכת החיסון התא יכול להצמיד לממברנה סימני זיהוי של הגוף הזר, לשחרר הורמונים ולהזמין תגובות שמובילות לפירוק ותפקוד חיסוני. בגמענות (פינוציטוזה) נקלט נוזל חוץ תאי, לרוב כשהתא נמצא בעקה מחוסר נוזלים.

אנדוציטוזה פירושה בליעה תאית. זה כאשר התא מקפל את הממברנה שלו פנימה. ההתקפלות סוגרת בועית שמכילה את החומר שנכנס.

יש שני סוגים חשובים. פגוציטוזה היא כאשר התא "אוכל" חלקיקים גדולים. פינוציטוזה היא כאשר התא "שותה" נוזל מהסביבה. הבועית המתהווה פוגשת ליזוזום. ליזוזום הוא אברון שמפרק את מה שבתוך הבועית.

תפקידים חשובים: התהליך עוזר להביא סוכרים וחומצות אמינו לתא. הוא גם מסייע בהעברת אותות עצביים ובהפרשת פסולת. וירוסים מסוימים יכולים להיכנס לתא כך. ישנה גם רעיון שאומר שמיטוכונדריה הייתה פעם חיידק שנכנס לתא ונותר בו.

בתמונה: ירוק, חלבון G (חלבון הוא חומר בתא), אדום, סוכר שנכנס בתהליך.