אנדימיון (ביוונית עתיקה: Ἐνδυμίων) הוא דמות במיתולוגיה היוונית.
אנדימיון מופיע כנסיך רועה צאן, צייד ולעתים כמֶלֶךְ עליס. סלנה, אלת הירח ובת הטיטאן היפריון (טיטאן = אל קדום וחזק), התאהבה בו. היא ביקרה אותו בשנתו כל לילה כשהיא רכבה במרכבה על פני השמיים.
על פי גרסה אחת סלנה ביקשה מזאוס שיעניק לאנדימיון אלמוות, כלומר שלא ימות ולא יזקין, וההגשה התבטאה בכך שהרדימו אותו לשינה נצחית. בגרסה אחרת אנדימיון עצמו בחר באלמוות ובשינה הנצחית.
מקורות אחרים מספרים שזאוס קילל את אנדימיון לשינה נצחית, משום שאנדימיון התאהב באשתו הרה וניסה לפתות אותה.
לפי המסורת, סלנה ביקרה אותו מדי לילה והם הולידו יחד חמישים ילדים.
אנדימיון היה נושא פופולרי באמנות. בין היצירות המוכרות נמנים ציורים מאת פאולו אנדראה טריסקוני, ג'ורג' פרדריק ווטס, ג'וליה מרגרט קמרון וג'ון ויליאם גודארד.
(רשימת יצירות ושמות ציירים המזכרת ציורים על הנושא.)
אנדימיון הוא גיבור במיתולוגיה היוונית.
סלנה היא אלת הירח. היא בתו של היפריון, טיטאן, אל גדול מהעבר.
סלנה התאהבה באנְדימיון. הוא היה רועה צאן או צייד.
היא ביקרה אותו כל לילה כשהיא נסעה במרכבה בשמיים.
עוד סיפורים אומרים שזאוס, מלך האלים, הפך אותו לשינה נצחית. שינה נצחית פירושה שהוא ישן לעד ולא מזדקן.
יש גם גרסה שאנדימיון בחר לשלם מחיר זה כדי להיות נצחי.
לפי המסורת היו להם חמישים ילדים.
אמנים רבים ציירו את אנדימיון, למשל ג'ורג' פרדריק ווטס וג'ון ויליאם גודארד.
תגובות גולשים