אנדרה וייל

אנדרה וייל (6 במאי 1906, 6 באוגוסט 1998) היה מתמטיקאי יהודי צרפתי-אמריקאי. אחיה של הפילוסופית סימון וייל והיה אחד המייסדים של קבוצת בורבאקי.

וייל נולד בפריז ב-1906 למשפחה יהודית וחונך כאגנוסטי. למד בפריז ובברומא, ובין מוריו היה ז'אק אדמר. ב-1928 קיבל תואר דוקטור. משנת 1935 פרסם יחד עם קבוצה ספרים תחת שם העט ניקולא בורבאקי. המטרה של הקבוצה הייתה לבסס את המתמטיקה על תורת הקבוצות, ענף במתמטיקה שעוסק בקבוצות של איברים וביחסים ביניהן, ולהקפיד על הוכחות פורמליות.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברא כעקרון פציפיסט וברח לפינלנד כדי להימנע מגיוס. הוא נעצר שם באשמת ריגול, וניצל מהוצאה להורג לאחר התערבות של רולף הרמן נבנלינה. לאחר שחזר לצרפת נכלא, והיה בסיכון בגלל מוצאו, עמדותיו הפציפיסטיות וקשריו המשפחתיים. כדי להשתחרר מצבו התגייס לצבא הצרפתי, ובזמן המלחמה ברח לארצות הברית.

בארצות הברית לימד באוניברסיטת שיקגו, ואחר כך במכון למחקר מתקדם בפרינסטון עד פרישתו ב-1976. ב-1979 קיבל את פרס וולף במתמטיקה, אותו חלק עם ז'אן לרה. וייל השפיע רבות על המתמטיקה במאה ה-20, בעיקר דרך עבודתו בקבוצת בורבאקי ותרומות לשני תחומים חשובים: תורת המספרים, חקר המספרים והיחסים ביניהם, ואלגברה מופשטת, חקר מבנים מתמטיים כלליים. בין תרומותיו בולטת מעורבות בפיתוח השערת טניאמה-שימורה, שאופיינה בקשרים בין אלגברה לגיאומטריה. קשר זה סייע לעבודתו של אנדרו ויילס בהוכחת המשפט האחרון של פרמה. ב-1994 קיבל את פרס קיוטו במתמטיקה.

אנדרה וייל (1906, 1998) היה מתמטיקאי יהודי מצרפת. אחותו היא סימון וייל. הוא היה חבר בקבוצת בורבאקי.

וייל נולד בפריז. למד מתמטיקה וקיבל דוקטורט ב-1928. משנת 1935 פרסם עם אחרים ספרים שניסו לסדר את המתמטיקה על פי תורת הקבוצות (איך מסדרים קבוצות של דברים).

כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוא ברח לפינלנד ונעצר שם. בסוף הוחזר לצרפת ונכלא. כדי להגן על עצמו התגייס לצבא והצליח להגיע לארצות הברית.

בארה"ב לימד באוניברסיטת שיקגו ובמכון בפרינסטון. ב-1979 קיבל את פרס וולף. הוא עזר לפתח רעיונות בתורת המספרים (חקר המספרים) ובאלגברה מופשטת (חקר מבנים מתמטיים). רעיונותיו קשורים לעבודות שקשרו בין מספרים לגיאומטריה. ב-1994 קיבל את פרס קיוטו.