אנדרה מורואה

אנדרה מורואה (שם עט של אמיל סלומון וילהלם הרצוג; 26.7.1885, 9.10.1967) היה סופר יהודי-צרפתי.

נולד באלבף, נורמנדי, למשפחה של יצרני טקסטיל שנמלטו מאלזס אחרי מלחמת 1870. היה תלמיד מצטיין בתיכון באלבף וברואן. קיבל תואר ראשון בספרות ולמד פילוסופיה באוניברסיטת קאן. מגיל 18 עד 26 עבד במפעל הטקסטיל של אביו.

שירת במלחמת העולם הראשונה. מהחוויה הצבאית כתב ב-1919 את הרומן "שתיקתו של הקולונל ברמבל". היה גם עיתונאי וכותב ביוגרפיות (ספרים על חיי אנשים) ורומנים היסטוריים.

ב-1923 פרסם את "אריאל", ביוגרפיה של המשורר הבריטי פרסי ביש שלי. ב-1924 נפטרה אשתו, וב-1925 נפטר אביו; אז עזב את העסק המשפחתי ונישא לאחייניתו של מרסל פרוסט. ב-1926 היה מרצה בטריניטי קולג', קיימברידג'. ב-1929 הוזמן להרצות בפרינסטון.

ב-1938 התקבל לאקדמיה הצרפתית. במלחמת העולם השנייה נמלט לארצות הברית ושימש מרצה בהרווארד. ב-1942 פרסם ביוגרפיה על פרדריק שופן. ב-1943 שירת בצבא בעלות הברית בצפון אפריקה. לאחר סיום המלחמה שב לצרפת ב-1945 והמשיך לפרסם ביוגרפיות חשובות, בין היתר על מרסל פרוסט (1949), ז'ורז' סאנד (1953) ויקטור הוגו (1954). נפטר בפריז ב-1967.

אנדרה מורואה הוא שם העט של אמיל סלומון וילהלם הרצוג. הוא נולד ב-1885 ונפטר ב-1967. הוא היה סופר יהודי-צרפתי.

נולד בעיר אלבף בנורמנדי. משפחתו עשתה בדים והגיעה מאלזס אחרי המלחמה. למד בבתי ספר מקומיים ולמד באוניברסיטה. בגיל צעיר עבד במפעל של אביו.

הוא שירת במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה כתב ספרים. הוא כתב גם ביוגרפיות - ספרים על חיי אנשים. ב-1923 כתב ביוגרפיה על המשורר פרסי ביש שלי.

בשנות ה-20 וה-30 לימד באנגליה ובארצות הברית. במלחמת העולם השנייה ברח לארה"ב ולימד בהרווארד. ב-1943 שירת בצפון אפריקה עם בעלות הברית. חזר לצרפת ב-1945 והמשיך לכתוב ספרים. נפטר בפריז ב-1967.