אנדרטת הקרון (אנדרטה = מקום המוקדש לזיכרון) ניצבת ביד ושם בהר הזיכרון בירושלים.
האנדרטה, שעיצב האדריכל משה ספדיה, נחנכה ב‑1995. היא מורכבת מקרון רכבת וממסילה על גשר שבור. הקרון שימש במקור להובלת בהמות, ובזמן מלחמת העולם השנייה שימש גם להובלת יהודים למחנות ההשמדה. הקרון נשמר לאחר המלחמה והוענק ליד ושם על ידי חברת הרכבות הפולנית. המיקום על ההר יוצר רושם שהקרון פורץ מתוך העצים, ומעצים את ההיזכרות. רעיון דומה נמצא באנדרטת קרון ברלין.
מעל האנדרטה מופיע שירו של דן פגיס, "כתוב בעיפרון בקרון החתום". על הקיר חרוט ציטוט מעדותו של יעקב קשפיצקי, שגורש לטרבלינקה, הצליח לברוח אך נהרג בהמשך כמחבל במחתרת הארגון היהודי הלוחם.
יעקב קשפיצקי נולד ב‑1915. באוגוסט 1942 גורש לטרבלינקה; בסלקציה נבחר לעבודה. אחרי 18 ימים הוא הצליח לברוח כשהתחבא בקרון בגדים וחזר לורשה. רחל אוירבך תיעדה את עדותו במשך כשלושה חודשים; היא תיארה את תנאי הנסיעות, ההפרדות עם ההגעה ותהליכי הרצח. בגטו הצטרף קשפיצקי למחתרת ולקח חלק במרד גטו ורשה. ביום הרביעי למרד, 22.4.1943, נהרג. עדותו הוטמנה בארכיון עונג שבת בפברואר 1943, וחומרי הארכיון נתגלו ב‑1950.
אנדרטת הקרון היא אנדרטה (מקום שמזכירים בו אנשים ואירועים חשובים). היא עומדת ביד ושם בהר הזיכרון בירושלים.
האדריכל משה ספדיה בנה את האנדרטה בשנת 1995. רואים בה קרון רכבת על גשר שבור. פעם הקרון הוביל בהמות. בזמן המלחמה השתמשו בו גם להעברת יהודים למחנות שבהם הרגו אנשים. לאחר המלחמה נתנו את הקרון ליד ושם. כשנוסעים בדרך למעלה לירושלים, נראה כאילו הקרון יוצא מהעצים.
מעל האנדרטה כתוב שיר של דן פגיס. על הקיר יש ציטוט מעדותו של יעקב קשפיצקי.
יעקב קשפיצקי נולד ב‑1915. באוגוסט 1942 הובא לטרבלינקה. אחרי 18 ימים הוא התחבא בקרון בגדים וברח חזרה לוורשה. הוא סיפר מה ראה, וחלקים מסיפורו נכתבו על ידי רחל אוירבך. קשפיצקי הצטרף למחתרת והילחם במרד גטו ורשה. ב‑22 באפריל 1943 הוא נהרג. העדות שלו הוטמנה בארכיון בגטו ונמצאה שוב ב‑1950.
תגובות גולשים