"אנומה אליש" (בבלית: "כאשר ממעל") הוא אפוס בריאה בבלי מהמיתולוגיה המסופוטמית. הוא נמצא ב-1849 בעיר נינווה על שבעה לוחות חרס, וחובר חלקית בראשית האלף השני לפנה"ס. הסיפור מתחיל לפני בריאת השמים והארץ עם שתי הישותות הקדמוניות: אפסו, המייצג מים מתוקים, ותיאמת, המייצגת מים מלוחים. הם יולדים סדרות של אלים, וכל דור מתעלה על הקודם. בין האלים הבולטים ניצב אאה (החזק והחכם) ובנו מרדוך.
האלים רעשים וחוגגים; אפסו רוצה להשיב שקט ומזמן לחסל אותם. תכניתו מתגלה, ואאה מגלה עצמה ערמומי: הוא הורג את אפסו ומתמנה למנהיג. אאה ודמכינה יולידים את מרדוך, שמאוחר יותר מתייצב להילחם בתיאמת. תיאמת יוצרת מפלצות וממנה את בנה קינגו למנהיג צבאה, ותיתן לו את לוחות הגורל (לוחות מיתולוגיים שקובעים סדרי עולם).
האלים נבהלים ומציעים למרדוך להילחם, בתנאי שאם ינצח יוכתר למלך שלהם. מרדוך מסכים, מקבל סמלי מלכות ונשק, ויוצר רוחות ונשק לקרב. בקרב מביס מרדוך את תיאמת: הוא לוכד אותה, מנצח בה ובותיר את אויביה. מארג גופה של תיאמת לשני חלקים; מחלקה העליון הוא יוצר השמים, ומחלקה התחתון הוא יוצר הארץ. מרדוך גם יוצר את המאורות, קובע לוח שנה וחוקים. לוחות הגורל שלקח מקינגו מועברים לאנו. לבסוף מרדוך בונה בבבל מקדש מרכזי, אסגיל, וקובע שהאלים ובני האדם יחיו תחת שלטונו. האלים נותנים לו חמישים שמות ותארים.
פתיחת האפוס מתארת עולם לפני שמות ובריאה. מופיעות שורות בשפה הכתובת בכתב יתדות שמציגות את האלים הראשונים ואת ערבוב המים.
למרות שמסופוטמיה היא "אֶרץ בין נהרות", העיר ארידו שכנה קרוב למפרץ. השערות מחברות בין מוטיבים ימיים בבבל לבין השפעות מחופי הים, כמו תרבות כנענית. בשירה האוגריתית יש סיפור בו בעל (אל סערה) נלחם באל הים ומנצח. דמיון זה מראה מוטיב משותף של מאבק בין אל סערה לבין כוח ימי, אם כי אצל הכנענים המאבק לא מסופר בדיוק כסיפור בריאה.
יש נקודות דמיון בין "אנומה אליש" וסיפורי בריאה מסוימים במקרא. גם שם מופיע רעיון של קרב בין האל למפלצת ימית (כמו רהב או לווייתן). חוקרים שונים מתרגמים ומשווים: משה דוד קאסוטו טען שסיפור בראשית פרק א' מתפלמס עם מסורות הבריאה האחרות ו'מתחמק' ממאבק אל עם מפלצות על ידי שינוי המסגרת; חוקרים אחרים, כמו ג'ון לוינסון, רואים כאן שימור של מסורת מקבילה המקשרת למסופוטמיה.
חוקרים רואים שב'אנומה אליש' יש יסודות שומריים, אכדיים ושמיים-מערביים. האלוהות והמיתוסים לקוחים ממקורות שומריים (למשל אנו ונווליל), ויש מוטיבים אכדיים כמו תפקידם של אלים צעירים, וכן השפעות שמיות-מערביות במלחמת מרדוך בתיאמת. יש ויכוח במחקר אם חלק מהמוטיבים מקורם במסופוטמיה הקדומה בלבד או גם בתרבויות סמוכות.
"אנומה אליש" משמעותה "כאשר ממעל". זהו סיפור בריאה בבלי עתיק. מצאו אותו ב-1849 בנינווה על שבעה לוחות חרס. הסיפור נכתב לפני אלפי שנים.
בתחילה היו שני ישויות: אפסו (מים מתוקים) ותיאמת (מים מלוחים). הם יולידו אלים. בין האלים היה אאה, וחלקו הוליד את מרדוך.
אפסו רצה שקט והחליט לפגוע באלים הרועשים. אאה ניצח אותו. אחר כך מרדוך נלחם בתיאמת. תיאמת יצרה מפלצות ומינתה את קינגו למנהיג שלה. מרדוך ניצח בתחרות והפך למלך האלים.
מרדוך פיצל את תיאמת לשני חלקים. מהחלק העליון הוא יצר את השמים. מהחלק התחתון הוא יצר את הארץ. גם יצר את הכוכבים, את לוח השנה ואת החוקים. מרדוך בנה את העיר בבל ואת המקדש אסגיל. לפי הסיפור, האדם נברא מדמו של קינגו.
יש סיפורים דומים אצל הכנענים, שגם הם דיברו על אל סערה שנלחם באל הים.
חוקרים מצביעים על דמיון בין סיפור זה לבין חלקים בספר בראשית. יש מחלוקת בין חוקרים אם סיפור בראשית מושפע מהאמונות הבבליות או קרוב להם.
האפוס כולל רעיונות מהמסורת השומרית והאכדית. חוקרים דנים מאיפה הגיעו הרעיונות המדויקים.
תגובות גולשים