אנחנו המדיה

אנחנו המדיה: עיתונות עממית על ידי העם למען העם (באנגלית: We the Media) הוא ספר מאת דן גילמור, שיצא ב-2004 בהוצאת O'Reilly Media. הספר בוחן איך האינטרנט שינה את עולם החדשות. הוא מראה שהמרחק בין עיתונאים לקוראים מתקצר. לפני האינטרנט התקשורת שימשה כהרצאה; בעידן האינטרנט היא הופכת לשיחה רב־כיוונית.

דן גילמור מדגיש את עליית העיתונאי האזרחי, אזרח שהיה קודם רק קורא וכעת עוסק בעיתונות חלקית או מלאה. הבלוגים, לפי גילמור, הם כלי מרכזי בעיתונות החדשה. הם הפכו את התהליך לדו־שיח עם משתתפים רבים, במקום שידור חד־כיווני.

גילמור מונה כלים טכנולוגיים שנותנים לכתבים דיגיטליים יכולות חדשות. הבלוג הוא האמצעי העיקרי, והוא מצביע גם על כלי שיתוף ותוכן מבוסס RSS (פורמט שמאפשר לקבל עדכונים אוטומטיים). כשהספר נכתב ב-2004, הוא לא הזכיר עדיין רשתות חברתיות ואתרי שיתוף תמונות ווידאו הפופולריים מאוחר יותר. הוא כן מדגיש את תרומת התוכנות והכלים בהפצת חדשות.

גילמור מתייחס להמלצות שניתנו לבלוגרים ארגוניים, ומביא דוגמאות לשימוש מקצועי בבלוגים ככלי תקשורת פנימי וחיצוני.

עליית העיתונות העממית נראית בעיניו כתהליך מתמשך. הוא מציין ממצאים שמראים הרחבה של יצרני תוכן חדשים ברשת.

העתקה מהירה של טקסט ותמונות ברשת מגבירה את הסיכון להפצת טעויות. יש גם בעיות כגון טרולים, אנשים שמפריעים בכוונה, ומידע מוטה. פתרונות שמציע גילמור כוללים בדיקה שיטתית של עובדות, הסתמכות על מקורות רבים, ציטוט אנשים ומסמכים מהימנים והגדרת היררכיה של אמינות בין מקורות. הוא מדגיש שאימות מידע חשוב במיוחד כשמדובר בהחלטות שמשפיעות על מעשים. בין השאר הוא מצטט המלצה הומוריסטית של עורכים לכתבים צעירים: "אם אמך אומרת שהיא אוהבת אותך - בדוק זאת."

גילמור עוסק בזכויות יוצרים ובחופש הביטוי באינטרנט. הכותב ברשת חשוף לתביעות אם הוא מפר זכויות יוצרים, לדוגמה בהעלאה של מוזיקה או וידאו ששייכים לאחר. שימוש הוגן, שנחשב לפירוט בעבר, הצטמצם בשל חוקים וטכנולוגיות. חברות המוזיקה והקולנוע נלחמות בשיתוף קבצים, מה שהוביל להגבלות ולחוקים כמו חוק זכויות היוצרים הדיגיטליות של המילניום (DMCA) בארצות הברית. גם סוגיות כמו קישור לאתרים (כולל קישורים עמוקים) ועלות הבקרה על התוכן נמצאות במרכז הדיון. גילמור מצביע על הלחץ מצד ממשלות ותאגידים להגביל את חופש הרשת כדי לשמור על אינטרסים כלכליים.

אנחנו המדיה הוא ספר של דן גילמור משנת 2004. הספר מדבר על איך האינטרנט שינה את החדשות.

לפני האינטרנט העיתונות הייתה כמו הרצאה. היום היא כמו שיחה. אנשים רגילים יכולים להיות עיתונאים. אלה קוראים להם עיתונאים אזרחיים. בלוג הוא דף אינטרנט שבו כותבים חדשות ודעות.

הספר אומר שכלים דיגיטליים עוזרים לאנשים להפיץ חדשות. גילמור מזכיר גם RSS. RSS הוא כלי שמביא עדכונים אוטומטיים לאתר.

גילמור מביא דוגמאות והמלצות לשימוש בבלוגים בתוך ארגונים.

קל להעתיק טקסט ותמונות באינטרנט. זה יכול להוביל לשגיאות. יש גם אנשים שמטרידים בכוונה, קוראים להם טרולים. כדי לדעת אם משהו נכון צריך לבדוק את העובדות ולחפש כמה מקורות.

הכותב באינטרנט אחראי על מה שהוא מפרסם. יש חוקי זכויות יוצרים. זכויות יוצרים אומרות שמי שיצר משהו שולט בו. חברות מנסות למנוע שיתוף בלתי מוסמך של מוזיקה וסרטים. היו חוקים שהקשו על העתקות כאלה. במקביל ישויכוח על כמה חופש צריך להיות ברשת.