אנטוניו בציני

אנטוניו בציני (1818, 1897) היה כנר, מלחין ומורה איטלקי. הוא נודע בשליטתו הגבוהה בכינור והיה סולן מבוקש ברחבי אירופה.

בצעירותו נולד בבארשה (Brescia) ולמד אצל פאוסטינו קמיזיני. פגישה עם ניקולו פאגאניני עודדה אותו לצאת לקריירת סולו בינלאומית.

בציני הופיע בגרמניה עם תזמורת הגוונדהאוס תחת פליקס מנדלסון, וזכה להערצתו של רוברט שומאן. במקביל הופיע ברחבי אירופה, לימד נגינה וכינס ידידות עם גטאנו דוניצטי.

ב-1852, כשהתיישב לפריז, חיבר את ה"סקרצו פנטסטי", "מחול השדונים". היצירה וירטואוזית (דורשת יכולת טכנית גבוהה) ומאז מושמעת תדיר ברסיטל או כהדרן.

בהמשך סירב לצאת לסיורי קונצרטים רחבים, חזר לברשה והתמקד בהוראה ובהלחנה, ובמיוחד במוזיקה קאמרית (מוזיקה להרכבים קטנים). הוא חיבר את האופרה "Turanda", שבכורתה ב-1867 בלה סקאלה קיבלה ביקורות מעורבות.

בציני הצטרף ליוזמת ורדי ל"מיסה לרוסיני" וכתב את פרק ה-Dies Irae. ב-1873 מונה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של מילאנו, וב-1882 הפך למנהלו. בין תלמידיו בולטים ג'אקומו פוצ'יני ופייטרו מסקאני. בציני נפטר במילאנו ב-1897.

הוא חיבר בעיקר יצירות לכלים קאמריים ולכינור עם פסנתר. בציני ייצר פנטזיות ורסיטציות על נושאים מתוך אופרות איטלקיות, ובהמשך כתב יצירות רציניות יותר למען החייאת המסורת הכלית האיטלקית.

שש רביעיות כלי קשת שלו נחשבות לטובות שביצירותיו. לצד אלה, "מחול השדונים" נותר היצירה המזוהה ביותר עמו, ומציג טכניקות מתקדמות כמו נגינת תווים גבוהים, ריקושט (הקפצת הקשת), פלג'ולט (הפקת צליל עדין על ידי הרמה קלה של המיתר) ו-pizzicato ביד שמאל (משיכת מיתר באמצעות היד השמאלית).

אנטוניו בציני נולד בברשה ב-1818. הוא למד לכנות בכינור אצל מורה בשם קמיזיני. פאגאניני, כנר מפורסם, עודד אותו לנגן בסיבובים.

הוא נסע וניגן ברחבי אירופה. אצל מנדלסון הוא הופיע עם תזמורת חשובה. ב-1852 חיבר את ה"מחול השדונים". היצירה, וירטואוזית (קשה מאוד לנגינה), מפורסמת עד היום.

בציני הפסיק לנסוע והחל ללמד. הוא חזר לברשה והקדיש זמן למוזיקה לבית ולהרכבים קטנים.

ב-1867 הוצגה אופרתו "Turanda" בלה סקאלה. היא לא הצליחה. מאוחר יותר הסיפור ששימש את האופרה שוב שימש את פוצ'יני לכתוב את "טורנדוט".

ב-1882 מונה בציני למנהל בית ספר למוזיקה גדול במילאנו (קונסרבטוריון). בין תלמידיו היו הפיצ'יני ומסקאני. הוא מת במילאנו ב-1897.

בציני כתב הרבה יצירות לכינור ולמוזיקה להרכבים קטנים. שש רביעיות שלו נחשבות מעולות. שימו לב ל"מחול השדונים", כנרים אוהבים לנגן אותו כהדרן בסיום קונצרטים.