אַנְטִיוֹכִיָה (השם המודרני: אנטקיה, בטורקית Antakya) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה. היא שוכנת בעמק נהר האורונטס, כ־26 ק"מ מהים התיכון. החשיבות ההיסטורית שלה נובעת מהמיקום על דרך מסחר מרכזית מהנמלים לנהרות הפרת והחידקל.
העיר נוסדה סביב 300 לפני הספירה על ידי סלאוקוס הראשון, מפקד של אלכסנדר הגדול. בנו אנטיוכוס הראשון הפך אותה לבירתו המערבית, וממנה נגזר שמה. לעיר הובאו מתיישבים מוקדונים, חיילים ומשוחררי צבא, וכן קהילה יהודית גדולה. האוכלוסייה הצמיחה את העיר לאחת מהחשובות בעולם ההלניסטי.
פומפיוס הצרף את העיר לרומא בשנת 64 לפנה"ס, והיא קיבלה מעמד של "עיר חופשית". תחת הרומאים הפכה אנטיוכיה לאחת מהערים הגדולות באימפריה. קיסרים בנו בה אמות מים, תיאטרון, מרחצאות וארמונות. היא שימשה גם כמקום יציאה למערכות נגד הפרתים.
במאה ה־6 העיר ספגה שריפות ורעידות אדמה קשות. הקיסר יוסטיניאנוס שיפץ אותה, צמצם את שטחה וחיזק את הביצורים. העיר נכבשה על ידי הפרסים, חזרה לידי הביזנטים, ואז נפל בידי המוסלמים ב־636. במאה ה־11־12 נכבשה על ידי טורקים ומשם על ידי צלבנים, שהקימו את נסיכות אנטיוכיה למשך כ־170 שנה. ב־1268 הממלוכים ביברס הרסו את העיר באופן חמור, והיא מעולם לא חזרה למעמדה הקודם. בטווח הארוך נכנסה לאימפריה העות'מאנית ב־1517, הייתה תחת המנדט הצרפתי אחרי מלחמת העולם הראשונה, וב־1939 סופחה לטורקיה. היום אנטקיה היא בירת נפת האטיי; העיר העתיקה נמצאת ממזרח לנהר, והעיר החדשה ממערב, ומחוברת בארבעה גשרים.
אנטיוכיה הייתה מוקד חשוב לנצרות המוקדמת. לפי המסורת, שאול התרסי (השליח פאולוס) טיף שם, ובאנטיוכיה נקראו המאמינים "כריסטינים" (ביוונית: משיחיים). העיר הייתה אחד ממרכזי הפטריארכיה הנוצרית וערכה כינוסים כנסייתיים (סינודים) שקבעו עקרונות דתיים מרכזיים.
יהודים היו מהמבוססים הראשונים בעיר. סלאוקוס העניק להם זכויות אזרח מוקדמות, ולכן הקהילה התפתחה. לאורך השנים היו לעתים חיכוכים ואלימות נגד היהודים בימי פרעות ומרד, וכן מעורבות העירית במעשי מלחמה ובאירועים פוליטיים. ב־1175 ביקר בנימין מטודלה ומצא בעיר כעשרה יהודים העוסקים בזגגות.
אנטקיה היא עיר ישנה בדרום טורקיה. היא יושבת על נהר האורונטס. הנהר הוא מי הנהרות שזורמים לים התיכון.
העיר נוסדה סביב שנת 300 לפני הספירה על ידי סלאוקוס. שמה הגיע מבנו אנטיוכוס. אנשים יוונים, חיילים ויהודים הגיעו לגור שם. העיר גדלה והייתה חשובה מאוד.
הרומאים כבשו את העיר ב־64 לפני הספירה. הם בנו בתים גדולים, מרחצאות ואמות מים. העיר הפכה לאחת מהערים הגדולות של תקופתם.
נפלו רעידות אדמה והריסות במאות קדומות. הקיסר יוסטיניאנוס שיפץ חלקים מהעיר. אחר כך הגיעו כיבושים שונים: פרסים, ערבים, טורקים וצלבנים. ב־1268 הממלוכים הרסו הרבה מהעיר. אחר כך היא הייתה בחסות האימפריה העות'מאנית. אחרי מלחמות המאה ה־20, ב־1939 העיר הצטרפה לטורקיה. היום היא בירת נפת האטיי.
אנטקיה חשובה לנצרות המוקדמת. שם התחילו לקרוא למאמינים בשם "כריסטינים". העיר הייתה מקום לכנסים דתיים.
יהודים גרו בעיר מאז שנותיה הראשונות. הם קיבלו זכויות אזרח מוקדם. לאורך השנים היו גם קשיים ועימותים. נוסע בשם בנימין מטודלה ראה שם כמה יהודים במאה ה־12.
