אנטישמיות נוצרית היא שנאה ליהודים שמקורה במנהגים, ברעיונות ובאינטרסים שנוצרו בתוך הנצרות והכנסייה. ברוב המקרים היא נשענה על עלילות שקריות (המצאות) נגד היהודים, שהוסיפו בוז, חוקים ואפליה לאורך מאות שנים.
בזמנים ההלניסטיים והרומיים נוצרו דימויים שליליים כלפי היהודים. לעתים תיארו אותם זר/פרימיטיבי משום שלא נטל חלק בפולחן המקומי. מקורות יווניים ורומיים תמכו ברעיונות אלה והם הוסיפו להתקיים כשהנצרות צמחה.
וויכוח על מי העם הנבחר הביא למתח דתי גדול. הנצרות פיתחה את "תאולוגיית החילופין", ההנחה שהכנסייה החליפה את מעמד העם הנבחר. תאוריה זו שימשה להצדקת יחס נחות כלפי יהודים או לניסיון להמירם.
הנצרות צמחה מתוך יהדות המאה הראשונה. בספרות הנוצרית המוקדמת יש קטעים שמאשימים קבוצות יהודיות ברצח ישו. האשמות אלה חיזקו שנאה נגד יהודים במשך דורות.
בימי הביניים האשמות כמו עלילות דם (אשמות שקריות של שימוש בדם) והרעיונות על יהודים כחמדנים או מזלזלים הובילו לאפליה מוגברת. יהודים חיו בגטאות, הוטלו עליהם חוקים ואיסורים, והם סבלו מפוגרומים וגירושים במקרים רבים.
מרטין לותר, דמות מרכזית ברפורמציה הפרוטסטנטית, שינה את יחסו ליהודים במהלך חייו. באחרית ימיו פרסם טקסטים קשים שקראו לצעדים אלימים ונוקשים נגד יהודים. דבריו חיזקו שנאה באירופה.
בראשית המודרנה האנטישמיות קיבלה צורות חדשות, כולל עמדות גזעניות מחוץ למסגרת הדתית. בתקופת השואה נרצחו מיליוני יהודים. חלק מהויכוח ההיסטורי נוגע גם לעמדת הכנסייה בתקופה זו.
מאז המאה ה-20 היו ניסיונות רשמיים בתנועות נוצריות להודות בעוולות, לשנות גישות ולהעמיד דיאלוג עם יהדות. הוותיקן והשיחות בין דתיות שינו חלק מהעמדות והובילו להכרות בחשיבות ההדדיות.
במאה ה-20, 21 חלק מהעימות הפוליטי סביב מדינת ישראל הופיע בצורות אנטישמיות חדשות. חלק מהביקורת הפכה לשנאה שמעזה לזכות קיום של העם היהודי. ישנם ניסיונות להבחין בין ביקורת לגיטימית על מדיניות מדינה לבין שנאה לאומנית כלפי יהודים.
מונחים חשובים: עלילות דם, האשמות שקריות נגד יהודים בשימוש בדם; תאולוגיית החילופין, רעיון שהכנסייה החליפה את מעמד העם הנבחר; גטו, רובע מופרד שבו חיו יהודים בעקבות חוקים ואפליה.
אנטישמיות נוצרית היא שנאה ליהודים שמקורה בחלקים מהנצרות. (אנטישמיות = שנאה ליהודים)
בזמנים עתיקים היו דעות רעות על היהודים. הם לא השתתפו בפולחנים של אחרים. זה גרם לסכסוכים ולתיאורים לא הוגנים.
יש ויכוח דתי על מי העם שנבחר על ידי אלוהים. (נבחר = מי שאמור לקבל יחס מיוחד). הנצרות אמרה לפעמים שהכנסייה החליפה את הבחירה. רעיון זה גרם לאיבה נגד היהודים.
הנצרות התחילה בתוך היהדות. חלק מהכתבים העתיקים האשימו קבוצות יהודיות באירועים כמו מותו של ישו. האשמות כאלה חיזקו שנאה כלפי יהודים.
בימים אלה יהודים סבלו מאפליה. הם הושמו בגטו (גטו = מקום מבודד), ורובם הוצאו מתחומי עבודה רבים. עלילות דם (האשמות שקריות) גרמו לפחד ולפגיעה בקהילות רבות.
מרטין לותר היה דמות חשובה בשינוי הנצרות. בסוף חייו כתב דברים חזקים נגד יהודים. מילים כאלה חיזקו שנאה.
בעידן המודרני צצו רעיונות חדשים של שנאה, גם מחוץ לדת. בתקופת מלחמת העולם השנייה הרבה יהודים נכחדו. זה נקרא השואה (שואה = רדיפה גדולה והרג רב). זו פגיעה עצובה בהיסטוריה.
מאז מנסים נוצרים ויהודים לדבר ולהתקרב. הנהגים בכנסייה התנצלו על חלק מהדברים שנעשו בעבר.
הסבר מילים: עלילות דם, האשמות שקר שאמרו שעושים דבר גרוע עם דם; גטו, אזור שבו אילצו יהודים לגור; שואה, תקופה שבה יהודים נרדפו ונרצחו במספר גדול.
תגובות גולשים