קבורת הלב בנפרד מן הגוף היא מנהג שבו קוברים את הלב במקום אחר מהגוף.
בימי הביניים אנשים חשבו שהלב הוא מקום הרגש והאומץ. פולחן שרידי הקדושים = כיבוד שאריות קדושים בכנסייה, השפיע על הרעיון הזה.
לפעמים נהגו כך משיקולים פרקטיים. במסעי הצלב רבים מתו רחוק ורצו שאיבר יקבר ליד הבית.
פעם הלב נשמר גם מסיבה סימבולית. אנשים רצו לפזר את התכונות הטובות של הנפטר.
מקרה מפורסם: הדופין לואי ה-17. הוא מת כילד. גופתו הושמה בקבר עניים. רופא לקח את לבו ושמרו בפורמלין = חומר ששומר איברים. הלב נשמר כ־200 שנים. ב־1975 הוא חזר לצרפת. ב־2004 קברו אותו בבזיליקת סן דני.
משפחות מלוכה עשו זאת לעתים קרובות. בית הבסבורג חילק את ההלוויה לשלושה חלקים: גוף, איברים פנימיים ולב. לודוויג השני נטמן במינכן. לבו הובא לאלטוטינג, מקום עלייה לרגל.
בווירצבורג נסיכים־בישופים קברו את הגוף, המעיים והלב במקומות שונים. לכל מקום היו כללים משלו.
המנהג שונה ממקום למקום. לפעמים זה היה פרקטי, ולפעמים זה היה סמלי.
בימי הביניים אנשים חשבו שהלב הוא מקום הרגש והאומץ. פולחן שרידי הקדושים = כיבוד שאריות קדושים בכנסייה, השפיע על הרעיון הזה.
לפעמים נהגו כך משיקולים פרקטיים. במסעי הצלב רבים מתו רחוק ורצו שאיבר יקבר ליד הבית.
פעם הלב נשמר גם מסיבה סימבולית. אנשים רצו לפזר את התכונות הטובות של הנפטר.
מקרה מפורסם: הדופין לואי ה-17. הוא מת כילד. גופתו הושמה בקבר עניים. רופא לקח את לבו ושמרו בפורמלין = חומר ששומר איברים. הלב נשמר כ־200 שנים. ב־1975 הוא חזר לצרפת. ב־2004 קברו אותו בבזיליקת סן דני.
משפחות מלוכה עשו זאת לעתים קרובות. בית הבסבורג חילק את ההלוויה לשלושה חלקים: גוף, איברים פנימיים ולב. לודוויג השני נטמן במינכן. לבו הובא לאלטוטינג, מקום עלייה לרגל.
בווירצבורג נסיכים־בישופים קברו את הגוף, המעיים והלב במקומות שונים. לכל מקום היו כללים משלו.
המנהג שונה ממקום למקום. לפעמים זה היה פרקטי, ולפעמים זה היה סמלי.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים