אנטנה (מאיטלקית: Antenna, בעברית: מְשׁוֹשָׁה).
היא מתמר, רכיב שממיר אותות או אנרגיה, ו/או מתקן שעשוי ממוליכים. מוליכים הם חומרים שמוליכים חשמל.
תפקיד האנטנה הוא לשדר או לקלוט גלי רדיו.
אנטנות נמצאות במכשירים כמו Wi‑Fi, GPS ו‑NFC.
השימוש הראשון במילה "אנטנה" לתיאור התקן אלחוטי מיוחס לגוליילמו מרקוני. בשנת 1895 ערך מרקוני ניסויים בהם השתמש במוט באורך 2.5 מטר לשידור וקליטה. באיטלקית "antenna" פירושו מוט, ומשם השם התקבע.
תכונות האנטנה תלויות במבנה, בחומרים ובצורה שלה. מדידות של מאפייני אנטנה נעשות במטווח אנטנות, חדר או שטח מיוחד לבדיקות.
יש סוגים שונים של אנטנות. דוגמאות חשובות הן: אנטנת דיפול (חצי אורך גל), אנטנה ביקונית, אנטנה לוג‑פריודית ואנטנת מונופול.
אנטנה (מילה מאיטלקית) היא חלק ששולח ומקבל גלים שאומרים דברים למכשירים מרחוק.
אנטנה עשויה מחוטי מתכת. מתכת מוליכה חשמל.
אנטנות עוזרות ל‑Wi‑Fi, ל‑GPS ולחיבורי NFC.
השם הגיע מהמהנדס גוליילמו מרקוני. ב‑1895 הוא השתמש במוט של 2.5 מטר לשידור וקליטה.
את האנטנה בודקים במטווח אנטנות. זה מקום מיוחד לבדיקה.
יש כמה סוגים נפוצים, למשל דיפול, ביקונית ומונופול.
תגובות גולשים