אניגמה (מיוונית: תעלומה) היא משפחה של מכונות אלקטרו-מכניות להצפנה ופענוח של טקסטים. המכונות שימשו בעיקר את הכוחות הגרמניים במלחמת העולם השנייה. בזכות שידורים מוצפנים באניגמה הצליח צי הצוללות הגרמני להקשות על בריטניה בתקופת המצור הימי. בעלות הברית הצליחו לפצח את הצופן, והמודיעין שנוצר מכך כונה "אולטרה".
את האניגמה המציא ארתור שרביוס בשנת 1918. הוא שילב רעיון ישן של החלפת אותיות במכשיר חשמלי. גרסאות מסחריות נמכרו למדינות וחברות לפני שהצבא הגרמני אימץ את המכשיר והוסיף שינויים להגברת הביטחון.
האניגמה משלבת מקלדת, רוטורים (דיסקיות חשמליות מסתובבות), משקף (reflector) ולוח תקעים (plugboard). כשהמפעיל לוחץ מקש, זרם עובר במעגל חשמלי דרך הרוטורים והמשקף, וגורם להדלקת נורה שמציגה את האות המוצפנת. הרוטורים משנים את החיווט אחרי כל הקשה, ולכן ההצפנה משתנה תדיר.
רוטור הוא דיסקית עם חיווט פנימי שמחליף אות אחת לאחרת. ברוטור יש פינים ומגעים שמייצגים את האותיות. שימוש במספר רוטורים זה לצד זה יוצר הצפנה מורכבת יותר. עם השנים נוספו רוטורים שונים, והצי הגיע לגרסאות עם ארבעה רוטורים.
כל לחיצה מזיזה לפחות רוטור אחד צעד קדימה. הזזה זו נקראת "פסיעה". בזכות הפסיעה, התמרת ההצפנה משתנה תמידית. יש גם תופעה שנקראת "פסיעה כפולה", שבה רוטור אמצעי נע פעמיים ברצף.
גלגל האתחול (Eintrittswalze) מחבר את לוח התקעים להרכבת הרוטורים. החיווט שלו קובע איך האותיות מגיעות לרוטורים, והוא השפיע על ניסיונות הפיצוח הראשוניים.
המשקף מחזיר את הזרם חזרה דרך הרוטורים. בזכותו אפשר לפענח בהקלדה באותה מכונה זהה. תכונה זו גם מנעה מאות להיקודד לעצמה, דבר שמסייע למפענחים.
לוח התקעים מאפשר לחבר זוגות אותיות לפני החיבור לרוטורים. כל תקע מחליף שתי אותיות זו בזו. פונקציה זו חיזקה מאוד את הצופן והשפיעה על הקושי בפיצוח.
היו אביזרים כמו מדפסת זעירה (Schreibmax) שהדפיסה את הפלט, ולוח נורות מרוחק שהגן על הטקסט המפוענח מפני המפעיל. ב-1944 הופיע מתג מיוחד שהחליף חלק מפעולות לוח התקעים.
באופן מתמטי, ההצפנה היא שילוב של תמורות (החלפות) שמבצעים הרוטורים, המשקף ולוח התקעים. כל סיבוב רוטור משנה את התמורות האלה, ולכן ההצפנה מתעדכנת תמידית.
פיצוח האניגמה היה תוצאה של אירועים טכניים ומודיעיניים רבים יחד. הפולנים היו הראשונים לפרוץ חלקים מהצופן, ובהמשך הבריטים בבלצ'לי פארק פיתחו שיטות ומכונות שסייעו לפענוח הודעות רבות. פיצוח הצופן נתן יתרון אסטרטגי לבעלות הברית במלחמה.
כדי להשתמש בפיצוח לטובתן, הבריטים שמרו את הידע בסוד מוחלט. לעיתים ננקטו פעולות שתכליתן להסתיר את המקור של מידע שהתקבל מהפיצוח, אפילו במחיר עלות מבצעית.
האנגלים ניצלו חולשות בפרוטוקולים של המפעילים הגרמניים. למשל, שיטות העברת מיקומי ההתחלה (Indicators) יצרו דפוסים שאיפשרו ניתוח. מערכי מפתחות וספרי צפנים שונו לעתים קרובות כדי למנוע פיצוח.
הודרות שודרו בלי רווחים ועם סימוני תחליף שונים. כמו כן הוגבל אורך ההודעות כדי למנוע חזרתיות שחשפה דפוסים.
האניגמה החלה כדגם מסחרי בשנות ה-20. הצבא והצי הגרמניים התאימו והרחיבו אותה בהמשך. דגמים בולטים הם M3 ו-M4; ה-M4 הוכנס לצי בשנת 1942 ושימש לצוללות.
רבים מדגמי האניגמה הופצו למדינות ושירותים שונים. הערכות מדברות על עד כ-100,000 מכונות בכל העולם. אחרי המלחמה שימשו חלק מהמכונות במוזיאונים ובאוספים פרטיים.
מכונות מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. אחת מהמכונות הנדירות נגנבה מבלצ'לי פארק בשנת 2000, אך חזרה לאחר פעולות חקירה.
אניגמה הייתה מכשיר מתקדם לתקופתו. היכולת לקרוא שידורים מוצפנים תרמה לשינויים גדולים במהלך המלחמה, והסיפור של פיצוח האניגמה עדיין נחקר ומעניין גם היום.
אניגמה היא מכונה ישנה שהצליחה להסתיר מילים. היא שימשה את גרמניה במלחמת העולם השנייה. בני ברית, שאמרו על המידע שגילו "אולטרה", הצליחו לקרוא חלק מההודעות.
ארתור שרביוס המציא את האניגמה בשנת 1918. המכשיר נמכר גם לחברות ולבנקים.
יש במכונה מקלדת, נורות, רוטורים ולוח תקעים. רוטור הוא דיסקית שמסתובבת ומחליפה אותיות. כשמקש נלחץ, האות משתנה ונורה נדלקת.
כשמספר רוטורים עובדים יחד, ההחלפות הופכות למסובכות. לוח התקעים (plugboard) מחבר שתי אותיות זו לזו.
המשקף הוא חלק שמחזיר את הזרם בחזרה. בזכותו אפשר לפענח הודעות במכונה זהה.
היו מדפסות קטנות שהדפיסו את ההודעות. בימינו רואים מכונות אניגמה במוזיאונים.
= למה זה חשוב?
האניגמה שיפרה את הדרך שבה מדינות שידרו הודעות. כשהבריטים פרצו חלק מהצופן, זה השפיע על תוצאות המלחמה.
היום יש אניגמות במוזיאונים. אנשים יכולים לראות ולנסות להבין איך הן עובדות.
תגובות גולשים