אניו מוריקונה (10 בנובמבר 1928, 6 ביולי 2020) היה מלחין ומנצח איטלקי. הוא הלחין מוזיקה למאות פסקולים, המוזיקה שמושמעת בסרטים, וליצירות קלאסיות רבות. במהלך הקריירה קיבל פרסים גדולים, ביניהם פרס אוסקר על מפעל חיים ואוסקר על פסקול.
נולד ברומא למשפחה בת חמישה ילדים. אימו, ליברה רידולפי, ניהלה חנות בדים. אביו, מריו מוריקונה, היה נגן חצוצרה ולימד אותו לקרוא תווים ולנגן. הוא החל ללמוד חצוצרה וסיים את לימודיו ב-1946.
התפרסם בעיקר בפסקולים לסרטים. הלחין למאות סרטים וסדרות, ובמיוחד לסוגת המערבון האיטלקי. המנגינה מתוך "הטוב, הרע והמכוער" הפכה לאחת המוכרות שלו. גם "האבוב של גבריאל" מהסרט "המשימה" הפכה לנעימה מפורסמת עם גרסאות כיסוי רבות.
הוא עבד על סרטים נוספים כמו "סינמה פרדיסו", "הבלתי משוחדים" ו"הדבר". קוונטין טרנטינו שילב יצירות שלו בסרטיו, ובאחד מהם מוריקונה חיבר את הפסקול במתכונת מקורית.
מוריקונה השפיע על מוזיקאים רבים ברחבי העולם, כולל מלחינים ומנצחים בני זמננו.
זכה בפרסי אוסקר, שלושה פרסי גראמי, כמה פרסי גלובוס הזהב ופרסים אירופיים וקולנועיים אחרים. כמה מהסרטים שעבורם הלחין זכו אף הם בפרסים.
נישא למרי טרוויה באוקטובר 1956. לזוג נולדו שלושה בנים ובת. רעייתו כתבה מילים לכמה פסקולים. בנו אנדראה גם הוא מלחין ומנצח, ובנו ג'ובאני עוסק בקולנוע ומתגורר בניו יורק. אניו מוריקונה נפטר ב-6 ביולי 2020.
בשנת 2021 יצא הסרט הדוקו "אניו" מאת ג'וזפה טורנאטורה, העוסק בדמותו ובהשפעתו.
מוריקונה מכר למעלה מ-70 מיליון תקליטים במשך שבעה עשורים. בשנת 1971 קיבל תקליט זהב באיטליה עבור מכירות גבוהות.
אניו מוריקונה היה מלחין ומנצח מאיטליה. מלחין = אדם שיוצר מוזיקה. מנצח = מי שמוביל תזמורת.
נולד ברומא ב-1928. אביו לימד אותו לקרוא תווים ולנגן חצוצרה. סיים לימודי נגינה ב-1946.
הוא כתב מוזיקה להרבה מאד סרטים. פסקול = המוזיקה שבסרט. המנגינות שלו ידועות ברחבי העולם.
יש לו שיר מפורסם מהסרט "הטוב, הרע והמכוער". גם "האבוב של גבריאל" זכה לפופולריות.
עוד סרטים עם המוזיקה שלו הם "סינמה פרדיסו" ו"הבלתי משוחדים".
קיבל פרסים חשובים, כולל פרס אוסקר גדול על עבודתו.
נישא למרי ב-1956. היו להם ארבעה ילדים. אחד מבניו, אנדראה, גם הוא מלחין.
אניו מת ב-6 ביולי 2020.
ב-2021 יצא סרט דוקו על חייו בשם "אניו".
הוא מכר מיליוני תקליטים בעולם. בשנת 1971 קיבל תקליט זהב עבור מכירות רבות.
תגובות גולשים