אנימה, לפי קארל יונג, היא תדמית ארכיטיפאלית של הצד הנשי שבתת‑המודע של הגבר.
היא מייצגת את דמות האישה בעיניו של הגבר. אפשר לראות בה האנשה של תשוקתו האירוטית. כשגבר מתאהב, הוא לעיתים משליך על מושא אהבתו את תדמית האנימה שלו, ולעיתים התדמית הזו אינה תואמת את אופי האישה האמיתי.
יונג תיאר את האנימה גם כגשר בין המודע לתת־המודע. היא משפיעה על מצבי רוח, בעוד שהאנימוס, הצד הגברי בתוך אישה, נוטה להשפיע על דעותיה. יש באנימה חלקים שאפשר להיות מודעים אליהם, אך רובם הם לא מודעים.
מקור השפעתה של האנימה על הגבר נובע בעיקר מהאם, אך גם מאחיות, דודות ומורות. יונג חשב שהאנימה והאנימוס יחד יכולים להזין יכולת יצירתית. האנימה נצפית בחלומות ומשפיעה על היחסים של הגבר עם נשים.
השלב הראשון נקרא חוה. בתפיסה זו האישה נתפסת כספקית מזון, ביטחון ואהבה. הגבר בשלב זה תלוי בה לעתים קרובות.
השלב השני נקרא הלן, על שם הלן מטרויה. כאן האישה נראית כעצמאית ומצליחה מבחוץ, חכמה ומיומנת. יחד עם זאת, יש חוסר בתכונות פנימיות עמוקות.
השלב השלישי נקרא מרים, על פי מרים הבתולה. נשים בשלב זה נתפסות כמוסריות וטוהריות, ולפעמים באופן דוגמטי או אסוציאטיבי.
השלב הרביעי הוא סופיה, המושג היווני לחכמה. בשלב זה האנימה מפותחת ומאפשרת לראות נשים כאישים מורכבים, עם תכונות חיוביות ושליליות. חשוב לזכור שאף אובייקט יחיד אינו יכול להכיל את כל דמויות האנימה באופן מלא ותמידי.
אנימה היא מילה של יונג לתיאור הדמות הנשית שבתוך ראשו של גבר. תת‑המודע הוא החלק במוח שלא תמיד מודעים לו.
האנימה מראה איך גבר מדמיין נשים. כשגבר מתאהב, הוא לפעמים רואה את האדם דרך הדמות שהוא בונה בראשו. זה לא תמיד תואם את האישה בפועל.
היא גם מקשרת בין מה שאדם חושב לבין מה שהוא מרגיש בלי להבחין בכך. האנימה משפיעה על מצב הרוח. מצד הנשים יש תכונות גבריות שנקראות אנימוס.
חוה: האישה כמטפלת, מספקת מזון וביטחון.
הלן: האישה נראית חזקה, מצליחה ולפעמים חכמה מבחוץ.
מרים: האישה כמוסרית, טהורה ושומרת ערכים.
סופיה: החכמה. כאן רואים נשים כאנשים מורכבים, עם טוב וגם קצת חסרונות. אף אדם אחד לא יכול להכיל את כל הדמויות של האנימה.
תגובות גולשים