אנסטטיט הוא מינרל מקבוצת הפירוקסן. פירוקסנים הם מינרלים אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה של שרשרת בודדת). הנוסחה הכימית של אנסטטיט היא MgSiO3, והוא עשוי בעיקר ממגנזיום. אנסטטיט מהווה את קצה סדרת מינרלים איזומורפית (שורה של תרכובות דומות בהרכב) שבה הקצה השני הוא פרוסיליט, עשיר בברזל (FeSiO3).
בעבר קרו למצב שבו היו כמויות שוות של מגנזיום וברזל בשם היפרסתן. ב-1988 הוחלט שהשם המתאים הוא אורתופירוקסן (שם כללי), וההרכב מצויין בקיצור En (אנסטטיט) ו-Fs (פרוסיליט), למשל En80Fs20 לפי יחס המגנזיום-ברזל.
הרוב הגדול של גבישי האנסטטיט הם אורתורומביים (מבנה גבישי מדויק). יש גם שני פולימורפים: פרוטואנסטטיט, שמתקיים בטמפרטורות גבוהות ולחץ נמוך והוא גם אורתורומבי, וקלינואנסטטיט, שהוא מונוקליני ומתקיים בטמפרטורות נמוכות.
כאשר אנסטטיט מכיל מעט ברזל ועבר בליה, הוא מפתח ברק תת-מתכתי וצבע ארדי־ברונזה. חומר כזה נקרא לעיתים ברונזיט, אך השם המדויק הוא אנסטטיט שעבר שינוי. סוג מיוחד בשם אנסטטיט-כרום ירוק דמוי אזמרגד מכיל כמויות קטנות של כרום, ומשמש כפנינה (אבן חן). גם ברונזיט משמש לפעמים כאבן חן.
אנסטטיט הוא מינרל בוני-סלעים נפוץ. הוא מצוי בסלעי יסוד כמו גברו ודיוריט. בסלעים וולקניים הוא מופיע כתפוחי-ענק (פנוקריסטים) ולעיתים כגרגרים במאסה של בזלת, אנדזיט או דקיט.
אנסטטיט כמעט טהור (En90Fs10) חשוב בסלעי מעטפת כמו פרידוטיט ופירוקסניט. קסנוליתים של פרידוטיט מופיעים בקימברליטים ולעיתים בבזלות. מדידות של תכולות סידן, אלומיניום וכרום באנסטטיט בקסנוליתים עזרו לקבוע את העומק ממנו נשלפו.
אנסטטיט נמצא גם בחלק מסרפנטינים שעברו התמרה. גבישים גדולים עד כ-30 סנטימטר, שעברו ברובם לשתי-אבן (סטיאטיט), נחשפו ב-1874 בעורקי אפטיט במכרה קיורסטד בנורווגיה.
המינרל נפוץ גם במטאוריטים, הן בסלעיים והן בברזליים. באנסטטיט ולעיתים ביחד עם אוליבין מהווים חלק גדול מהחומר במטאוריטים מסוימים. באנסטטיט ניתן למצוא גושים כדוריים קטנים שבהם סיבים יוצאים מהמרכז כלפי חוץ.
אנסטטיט הוא סוג של סלע מינרלי. פירוקסן הוא קבוצה של מינרלים. אינוסיליקטים הם סיליקטים עם שרשרת. אנסטטיט בנוי בעיקר ממגנזיום וסיליקון. הנוסחה הכימית שלו היא MgSiO3.
לפעמים יש בו גם ברזל. כשיש מעט ברזל וצורה נשטפת, הוא מבריק בצבע ברונזה. קוראים לזה ברונזיט. יש גם סוג ירוק בגלל כרום. אותו סוג נקרא אנסטטיט-כרום ומשמש כאבן חן.
אנסטטיט נמצא בהרבה סוגי סלעים. הוא מצוי בסלעים עמוקים כמו גברו ודיוריט. הוא גם מופיע בבזלת ואנדזיט כגרגרים או פיסות גדולות.
אנסטטיט חשוב בסלעי מעטפת של כדור הארץ כמו פרידוטיט. קסנוליתים (חתיכות סלע מהעמק) נמצאים בקימברליטים. מדענים בוחנים את הכימיה של האנסטטיט שם, כדי לדעת מאיפה הם הגיעו.
מצאו אנסטטיט גם בסרפנטין. פעם מצאו גבישים גדולים בנורווגיה. אנסטטיט נפוץ גם במטאוריטים. לעיתים הוא יוצר כדורים קטנים עם סיבים שיוצאים מהמרכז.
תגובות גולשים