אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה (ספר מסודר של ידע) על התנ"ך ותקופתו.
את האנציקלופדיה יזמה קבוצה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הם ייצגו בעיקר את ה'אסכולה הירושלמית', גישה מחקרית ירושלמית, יחסית שמרנית. המייסדים הבולטים היו הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור ב-1950, ועבודת העריכה נמשכה עד 1982.
האנציקלופדיה הוצאה לאור על ידי הוצאת מוסד ביאליק. מטרתה הייתה לתת בסדר ובריכוז את כל הידע החדש על התנ"ך בשפה העברית, כדי לשמש בסיס למחקר עתידי. במטרה זו היא הצליחה, ומהווה מקור סמכותי ומקיף במחקר המקרא בעברית עד היום.
הערכים נכתבו בעיקר על ידי מומחים למקרא שפעלו מאז שנות ה-50 ועד שנות ה-80. בסוף כל ערך מופיעות ראשי תיבות של הכותב, והן מפוענחות בתחילת כל כרך. ישנם גם ערכים שכתבה המערכת.
החלום היה למלא חוסר בידע מקיף ומסודר בעברית על התנ"ך. האנציקלופדיה שאפה לרכז את תוצאות המחקר המודרני ולהוות נקודת התחלה לכל חוקר.
בשנים הראשונות (כרכים ב־1950 וב־1954) עמד סוקניק בראש המערכת וקאסוטו היה העורך הראשי. לאחר פטירתם המשיכו עורכים נוספים: נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין ובנימין מזר. בשנים הבאות נכנסו עורכים חדשים, ובשנות ה־70 וה־80 בלטו בעיקר חיים תדמור ושמואל אחיטוב. הכרך התשיעי, כרך המפתחות, יצא ב־1989.
לאחר פרסום כרך המפתחות החל מוסד ביאליק להוציא ספרים נושאיים קצרים במקום עדכונים תכופים של האנציקלופדיה. כמה ספרים אלה התבססו על ערכים מהאנציקלופדיה או הרחיבו עליהם.
אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו. אנציקלופדיה (ספר גדול עם הרבה מידע) על התנ"ך.
האנציקלופדיה הוכנה על ידי חוקרים מן האוניברסיטה העברית בירושלים. 'אסכולה ירושלמית' (קבוצת חוקרים מירושלים) הובילה את הפרויקט. המייסדים העיקריים היו אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו.
הכרך הראשון יצא ב-1950. ההוצאה לאור נעשתה על ידי מוסד ביאליק. העבודה בעריכה נמשכה עד 1982. הכרך האחרון, כרך המפתחות, יצא ב-1989.
הערכים נכתבו על ידי מומחים. בסוף כל ערך יש ראשי תיבות של שם המחבר.
המטרה הייתה לרכז את כל המידע החדש על התנ"ך בעברית. כך חוקרים וקוראים יכלו למצוא תשובות במקום אחד.
אחרי הכרכים הוחלט להוציא ספרים קצרים על נושאים קשורים בעולמם של המקרא. חלק מהספרים מבוססים על ערכים מהאנציקלופדיה.
תגובות גולשים