אנרי טרויה

אנרי טרויה (Henri Troyat; 1 בנובמבר 1911 - 2 במרץ 2007) היה סופר וביוגרף צרפתי ממוצא צ'רקסוגיי-רוסי-ארמני.


נולד במוסקבה בשם לבון אסלן טורוסיאן (ברוסית: לב אסלנוביץ׳ טרסוב). משפחתו עזבה את רוסיה בעקבות מהפכת אוקטובר, מהפכה גדולה שגרמה לשינויים ולנדודים של רבים. הם נדדו בחצי-האי קרים, באיסטנבול ובוונציה, ובסוף התיישבו בפריז ב-1920. טרויה למד בתיכון בפריז והמשיך ללימודי משפטים. שירת בצבא בעיר מץ שבאזור לורן.

הוא קיבל את פרס הספרות הראשון שלו בגיל 24, "le prix du roman populiste". בגיל 27 זכה בפרס גונקור היוקרתי, פרס ספרותי חשוב בצרפת, על רומןו "העכביש". פרסם יותר מ-60 ספרים, כולל רומנים וביוגרפיות; ביוגרפיה היא כתיבה על חייהם של אנשים. ב-1959 נבחר לאקדמיה הצרפתית, גוף ספרותי חשוב, וכיהן אף כדיקן שלה.

היה לו בן אחד מנישואיו הראשונים, וביחס משפחתי מנישואיו השניים היה אב חורג לבת.

אנרי טרויה נולד במוסקבה ב-1911. שמו המקורי היה לבון אסלן טורוסיאן.


בזמן מהפכה במשפחתו עזבו את רוסיה. הם עברו לקרימיה, לאיסטנבול ולוונציה. ב-1920 הם יצאו לפריז והתגוררו שם. טרויה למד בתיכון ובהמשך משפטים. הוא גם שירת בצבא בעיר מץ.

בגיל צעיר קיבל פרס ספרותי ראשון. אחר כך, בגיל 27, זכה בפרס גונקור החשוב בצרפת על ספרו "העכביש". הוא כתב יותר מ-60 ספרים. ב-1959 נבחר לאקדמיה הצרפתית, קבוצה חשובה של סופרים, וכיהן בה כמנהיג.

היו לו בן אחד ובת חורגת במשפחה.