אנריקו לוי

אנריקו לוי (6.4.1918 קרמונה, 24.1.2007 חיפה) היה ימאי מקצועי יליד איטליה. שימש רב חובל (קצין ימי ראשי, מפקד אנייה) בספנות האיטלקית ובאחר"כ בחברה הישראלית צים.

נולד במשפחה יהודית שלא הייתה דתית מאוד, גדל בפדובה, אביו יוסף היה מורה למתמטיקה. חווה השפעות ציוניות דרך אחותו עדה והרב של הקהילה. אהב ספורט ומכוניות. למד במכללה הימית בוונציה בין 1932, 1937, שם היה התלמיד היהודי הראשון בבית הספר.

שרת כקדט באניות אימון ובמכליות. ב-1938 הודיעו לו השלטונות האיטלקיים כי יהודים לא רצויים בשירות הצי המלחמתי. בשנים שלאחר מכן הפליג באוניות סוחר ובמזרח הרחוק.

במהלך המלחמה עבד עם ארגוני סיוע ליהודים באיטליה, כולל DELASEM, שנועדו לעזור לפליטים. ב-1943 נעצר במחנות עבודה וכעבור זמן ארגן בריחה עם חברים עד לקו החזית המשוחרר. ב-1944 שירת כקצין על מכלית גויסה על ידי הצי הבריטי, ובה הוסמך כרב חובל ב-1945.

לאחר המלחמה עבד עם המוסד לעלייה ב' בארגון הפלגות הימיות לארץ. לוי חיפש ורכש ספינות בדרום איטליה והיה רב החובל של כמה מהן:
- דליה/דלין (שוגרה ממונופולי, 21.8.1945) שהביאה כ-37 מעפילים.
- נתן (Nettuno), שהפליגה ב-27.8.1945 עם כ-73 מעפילים.
- פטר (Pietro), שהוציאה הפלגות גדולות יותר, כולל הפלגה עם 171 מעפילים.
הספינות הורידו נוסעים בחופי הארץ בעזרת אנשי הפלי"ם ונשאו לפעמים גם משמים צנועים בדרכם חזרה.

לאחר מכן חזר לשירות בצי הסוחר האיטלקי. ב-1948 מונה לרב החובל של "קדמה", אוניית הנוסעים הראשונה של צים, והוביל הגעת עולים לאחר הכרזת המדינה ב-17.5.1948.

מ-1951 עד 31.3.1960 ניהל את בית הספר הימי ליד הטכניון, שהוסב לבית הספר לקציני ים ועבר לעכו. שיפר תוכניות לימוד, חידש מבנים והקפיד על משמעת ומנהיגות בקרב הקדטים. בתקופתו הוקמה ספרייה על שם זאב שינד ודגל כבוד שנתרם מאיטליה.

ב-1957 הוענק לו תואר כבוד איטלקי Cavaliere Ufficiale.
בשנת 1958 יצא להקים ולנהל בית ספר ימי בגאנה, ביוזמה דיפלומטית של ישראל.

ניהל את נמל אילת (1961, 1963) והיה המנהל הראשון של נמל אשדוד (1964, 1967). שימש יועץ לנמלים וניהל חברת ספנות פרטית בלונדון בין 1971, 1991.

נישא לג'יקלה ב-1946; הזוג נפרד ב-1961. נשא אישה שנייה בשנות ה־70. לא היו לו ילדים. שמו הונצח במעבדה בבית הספר לקציני ים ובשלט רחוב במונופולי, איטליה. נקבר בחיפה עם כיתוב צנוע MARINER.

אנריקו לוי נולד ב-1918 באיטליה ונפטר ב-2007 בחיפה. הוא היה רב חובל. רב חובל זה מפקד של אנייה.

גדל בפדובה. אביו היה מורה. למד בבית ספר ימי בוונציה. שם היה התלמיד היהודי הראשון.

במהלך המלחמה עזר לפליטים יהודים בארגונים כמו DELASEM (ארגון שסייע לפליטים). בשנת 1943 נאסר ועבד בעבודות קשות. נמלט עם חברים עד שהגיע למקום בטוח.

אחרי המלחמה רכש ספינות כדי להביא אנשים לארץ ישראל. הנה כמה ספינות:
- דליה (יצאה ב-21.8.1945 עם 37 אנשים).
- נתן (יצאה ב-27.8.1945 עם 73 אנשים).
- פטר (הובילה קבוצות גדולות יותר).
האנשים הורדו בחוף בעזרת סירות.

בשנות ה-50 ניהל את בית הספר לקציני ים בעכו. שם לימדו קדטים בני נוער להיות קצינים ימיים. הוא גם הנהיג נמל אילת והיה המנהל הראשון של נמל אשדוד.

ב-1957 קיבל כתר איטלקי ככבוד. בשנת 1958 עזר להקים בית ספר ימי בגאנה. שמו הונצח במעבדה בבית הספר ובשלט רחוב באיטליה. קבורתו בחיפה נושאת את המילה MARINER (ימאי).