עמי (עמליה) גדליה (נולדה ב-22 ביוני 1952) היא סופרת ילדים ונוער ישראלית.
עמי גדליה נולדה בקריית אונו בשם עמליה פלברבאום. הוריה, צבי ושושנה, נולדו בסיגט שבטרנסילבניה. הם ניצלו מהשואה ועזבו אחריה לארץ בעליות מאוניות מעפילים (עולים שלא קיבלו אישור רשמי). אביה שירת בצבא במלחמת השחרור ולאחר מכן בצוות המשטרה.
למדה בתיכון בן צבי שבקריית אונו. לאחר התיכון הצטרפה לגרעין נח"ל שהתיישב בקיבוץ מרום גולן. בהמשך למדה באוניברסיטת חיפה חוגים ללימודי ארץ ישראל והיסטוריה של עם ישראל.
לאחר הלימודים עבדה במשך 36 שנים בספרייה העירונית ברמת גן, בעיקר בספריית הילדים. שם יזמה פעילויות לעידוד קריאה, כמו חוגי ספרנים לילדים, תערוכות, חידונים והקמת ארכיון ספרים ישנים.
עמי נשואה למפיק אמיר גדליה, אם לשני בנים וסבתא לנכדים, ומתגוררת ביהוד בשכונת נווה מונוסון.
במקביל לעבודתה בספרייה החלה לכתוב. עד היום פרסמה 38 ספרים. היא כותבת הרפתקאות, רומנים לנוער, פנטזיות וספרים שעוסקים בבעיות חברתיות ואישיות.
הנושאים בספריה שלה רחבים ולעיתים קשים. היא עוסקת, בין היתר, בהכחשת השואה (רעיון שאומר שהשואה לא קרתה), בגזענות, בחרמות בכיתה, באלימות במשפחה, בהסתרה בשואה, בהטרדה מינית ובאהבה חד־מינית (זוגיות בין אנשים מאותו המין).
הספר המוכר ביותר הוא "העד האחרון". הוא מספר על אריק, נער בשוודיה שנאבק במורה שמכחישה את השואה ומצליח לשכנע את חבריו להצטרף אליו. הספר תורגם וחלקים ממנו הומרו לטלוויזיה. הוא נלמד בבתי ספר יהודיים ובאוניברסיטה בארצות הברית.
"נעמת לי מאוד" נחשב לספר הישראלי הראשון לנוער שמציג סיפור על לסביות (בנות שאוהבות בנות). "כנף שבורה" מתאר הטרדה מינית מצד מורה לתיאטרון והתהליך של התלונה. "עגורים של שלום" עוסק בחרם בכיתה. בזמן מלחמת 'חרבות ברזל' פורסם ספרה "הרוח ממצודת הצלבנים", שמתרחש במושב מרגליות ומוקדש לילדים שפונו מהמקום. ספרה האחרון, "מסע ההתבגרות של ניקה", מתאר את התבגרותה של המחברת בקריית אונו בשנות ה־60, על רקע משפט אייכמן והחיים בשכונה של ניצולי שואה.
ספריה של גדליה נלמדים בבתי ספר בארץ ובעולם, והיא מרצה על כתיבה לנוער בבתי ספר ברחבי הארץ.
חמישה מספריה זכו בפרסים, ביניהם פרס בינלאומי אחד.
עמי (עמליה) גדליה נולדה ב-22 ביוני 1952. היא סופרת ילדים ונוער ישראלית.
הוריה של עמי הגיעו מרומניה. הם היו ניצולי שואה. אחרי המלחמה עלו לארץ באוניות מעפילים (עולים בדרך מיוחדת).
עמי למדה בתיכון בקריית אונו. היא הצטרפה לגרעין נח"ל וישבה בקיבוץ מרום גולן. אחר כך למדה באוניברסיטת חיפה היסטוריה ולימודי ארץ ישראל.
עבדה 36 שנים בספרייה ברמת גן. עבדה בעיקר עם ילדים. ארגנה חוגים, תערוכות, חידונים והקימה ארכיון של ספרים ישנים.
עמי נשואה, אם לשניים וסבתא. היא גרה ביהוד.
כתבה 38 ספרים לילדים ונוער. היא כותבת סיפורי הרפתקאות ופנטזיה, וגם סיפורים על בעיות חברתיות.
היא כותבת על נושאים קשים אבל חשובים. למשל: שואה (מה שקרה ליהודים במלחמת העולם השנייה), גזענות, חרמות בבית הספר והטרדה מינית (התנהגות לא טובה של מבוגר כלפי ילד).
בין ספריה המוכרים: "העד האחרון" על נער שנלחם במורה שמכחישה את השואה; "נעמת לי מאוד" על נערה שמגלה שאוהבת נערה אחרת; "כנף שבורה" על התמודדות עם מורה רע; ו"עגורים של שלום" על חרם בכיתה. בזמן מלחמה פרסמה גם את "הרוח ממצודת הצלבנים", שמתרחש במושב מרגליות.
ספריה נלמדים בבתי ספר והיא מגיעה להרצות לילדים ולנוער.
תגובות גולשים